אסתי מספרת על הריון התאומים – ב2wins מגזין

0 826

הריון תאומים: 
אז הכל התחיל ב… צרבות 

😂

 כשיש צרבות, אסתי בהריון! שלוש בבוקר מעירה את ויטלי בצרחות..: 'קום קום.. אני בהריון!' צרחות של אושר.. אבל בשקט, שלא נעיר את לילך. שבועיים אחר כך קבענו ללכת לבדוק דופק. הבטא יותר נמוכה משל לילך והתופעות קצת שונות, אז בכלל לא ידענו למה לצפות. ידעתי שזה כנראה בן אבל לא צפיתי להפתעה של חיי. שוכבת, מחכה לראות דופק ואז… יש שניים! אני תופסת את היד של ד"ר בן שטרית וצועקת.. 'לא נכון!' הוא מחייך.. 'לא נכון!!' אני חוזרת… 'חכי', הוא אומר… ואני כבר בדמעות וצרחות של אושר. ויטלי, לידעתי לא מבין. 'מה קרה?!' אני: 'זה תאומים!!!!!!!!!!!!!!!!' ויטלי לבן, יותר מהרגיל. בהלם מוחלט!


ד"ר בן שטרית מסביר לנו מושגים מונו בי, שמירת הריון, שילייה אחת.. וכל מה ששמענו זה: בלה בלה בלה. הייתי בהיסטריה ולא הפסקתי לבכות שעתיים וויטלי… עדיין בהלם. 
מספרים להורים שלנו. צרחות והתרגשות. 
מגיעה בשבוע תשע לד"ר מוסקוביץ בשמירת הריון. שואלת את אמא שלי: 'מעניין אם יזכור אותי'. נכנסת לחדר.. 'שוב פעם את?!' (אומר בצחוק) כן.. הוא זוכר. 
מתחיל להסביר לי משמעות של הריון תאומים ועוד מונו בי. וואו, לא ידעתי שיש כל כך הרבה שוני בין ההריונות וחששות.
חזרתי הביתה והחלטתי לקרוא קצת. לא מוצאת שום מידע באינטרנט או בספרים למעט פסקה פה ושם. מה הקטע?! ישראל מפוצצת בתאומים.. איך לא כתבו כלום עדיין! 


לא ידעתי למה לצפות  איזה בדיוק. מה עומד לקרות לי. ואז גילו לי שנדבקתי בcmv, אזה קרה לפני ההריון ומאותו הרגע, בבדיקות נוספות ומפחידות. טרם סיפרתי למישהו. אני כל הזמן מקיאה ולא מסוגלת להתרומם מהספה. אני לא מפסיקה לבכות בגלל הדברים הנוראים שקראתי. פחדנו מהסקירה הראשונה. פחדנו שיבשרו לנו שיש בעיה. עברנו את הסקירה הראשונה וסיפרתי לאחיות שלי. באמצע מסעדה. צרחות של אושר!מאוהבת באחיות שלי. וישר התקילו אותי בשאלות. שוב פעם הרגשתי לבד. 


חברות שלי שבהריון יחיד לא הבינו את מה שעובר עלי. לא יכולתי לבכות להן כי התשובה המידית זה 'טוב, זה תאומים, למה צפית?' למה צפיתי באמת… החששות שהחדירו לי רופאים שונים מהלידה. כולם ישר 'רק קיסרי ורק פגייה'. אבל למה?! 


חיפשתי ומצאתי בית בקבוצת '2wins מזל תאומים'. שם הכרתי עוד נשים בדיוק כמוני, וביחד התחלנו את המסע להורות לתאומים.

 והנה, לא מעט ילדו בשבועות מתקדמות. ילדו טבעי! כן כן, גם מונו בי!!! 
בשליש השני כבר התחילו הכאבים המידיים בגלל הבטן, הבדיקות הנוספות, חוסר נשימה, סחרחורות כל הזמן, לא יכולתי לשכב בשום מצב. כל בדיקה מתמשכת יותר משעה ואני מנסה לא להראות שקשה לי כי נמאס לי מהשאלות ומהמבטים של "אוי מסכנה.. כמה שהיא גדולה, כמה קשה לה.. מסכנה". לאורך כל ההריון גליתי את הסכנות של קיצור צוואר הרחם, צירים מוקדמים, זרימת דם בשלייה. כל שבועיים סבב של מעקב הריון כולל US. 


השליש השלישי הגיע והרגשתי כמו פיל! שתבינו שעליתי רק 12 קילו ונראית באמת טוב.. אבל הגוף לא היה בנוי לסחוב שניים ועוד ילדה בת שלוש, שכמעט שהתחילה גמילה.
וכל זה לא הפריע לי. מה שהפריע לי זה אנשים זרים שהרגישו שמותר להם הכל!!! לגעת לי בבטן, לשאול אם זה טבעי או לא. לשפוט אותי על איך שאני לבושה, אוכלת, הולכת.. 'אל תרימי את הבת שלך!' (ממש.. NOT), 'אל תעבדי בסדנאות' (שבוע 30), 'אל תאכלי כזה וכזה' (אני גוועת!!!) 'אל תלכי למופע של BSB בשבוע 32' (חח הצחקתם אותי).

אבל בזכות החברות שלי מהקבוצה שלמדתי למה לצפות, ויכולתי לתכנן נכון את ההריון.  


אבל אז יום אחד בשבוע 35 בול . . .צירים. המוביל עכוז, ישר לבית חולים בגלל זרימות לא תקינות.. תוך יומיים אני כבר בחדר ניתוח. 
ואז מתחילה הלידה…המשך יבוא . . .

שלכם אסתי.. אמא לשלושה, בניהם זוג תאומים ויש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא…

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.