המשך סיפור הגמילה מחיתולים של התאומות לבית איתן

גמילת תאומים ותאומות מחיתולים

פסח 2016.

אני עם תינוק בן חודשיים ושני קטנטנות בנות שנתיים וחודשיים. כל בוקר אני מחליפה שלושה חיתולים מצחינים עמוסים בקקי. שלושה. אין לי כוח לשים כל אחד מהם בשקית אטומה כך שהבית מריח כמו חירייה, אף מנקה לא מוכנה להכנס לפח זבל שנקרא הבית שלי מזל שאמא שלי אוהבת אותי לא משנה מה אחרת באמת שהייתי בודדה בעולם. אני חייבת שהן ייגמלו מחיתולים. כל בני (ובעיקר בנות) השנתיים סביבנו מתחילים להראות סימנים של גמילה ויש לנו עשרה ימים בבית ביחד בפסח אז יאללה. איך מתחילים?

  1. שמים בלופ את האסלה הקסומה באייפד (פעם היה את כל הסרט ביו טיוב!! הורידו את זה!! רוע לב)
  2. שמים בלופ את “בלי חיתולים” ביו טיוב (לזה דווקא יש את הגירסה המלאה ביו טיוב אבל איכות הצפייה היא בהתאם לזמן הייצור של הסרטון העתיק הזה, בואו נגיד שחני נחמיאס נראית שם ממש ממש טוב)
  3. קונים את הספר “כולם עושים קקי”. (רכשתי. בחיי שרכשתי. או שהעוזרת גנבה אותו או שהוא נפל לחור השחור של הצעצועים האבודים אצלנו בבית כי אין לי מושג איפה הוא)
  4. שמים סיר באמצע הסלון (שיעשו איפה שבא להן העיקר שיעשו)
  5. שמים ישבנון בשירותים (אם יותר זורם לכן בשירותים של הגדולים – עופו על זה)
  6. מורידים חיתול אחה”צ
  7. מכינים דלי עם מים וסחבה ומלאאאאאאאא נייר סופג.

וכך עשיתי!! ביטלתי את כל התכניות לחול המועד שדרשו נסיעה באוטו כדי לא לבלבל אותן, הכנתי את הבית, הזעקתי עזרה (בכל זאת הניו בורן היה מחובר לכדור פיזיו בזמן הזה) וקיויתי להצליח.

כישלון חרוץ.

לא הסכימו לשבת על הסיר בלי חיתול, רק עם. לא הסכימו לטפס על הישבנון, היו מבועתות ממנו. עמדו באמצע הסלון ועשו פיפי וקקי. ניסיתי עם תחתונים, בלי תחתונים… כלום. בינתיים כל החברות שלי מדווחות על הצלחות, חלק גם ניצלו את המומנטום והורידו חיתול גם בלילה ואצלנו – כלום. הייתי מוכנה להתמודד עם פספוסים, אבל זה לא היה פספוסים, הן בכלל לא היו בכיוון של לעשות משהו בקירבת הסיר. אחרי יומיים, בתחושות קשות של אכזבה וכישלון (שלי!! רק שלי!) החיתול חזר למקומו ואני חזרתי להחליף שלושה מפגעי ביוב כל בוקר. הן עוד לא בשלות אמרתי לעצמי. הן עוד לא בשלות אמרו לי כל מי שסביבי. נחכה לאוגוסט.

ואז, נגמרה חופשת פסח והן חזרו לגן. הקטנות שלי היו הכי גדולות בגן שלהן חוץ מזוג תאומים, בן ובת, שהיו בגיל שלהן, וגם אותם גמלו מפסח מחיתולים – רק שהם הצליחו. ביום הראשון שהבנות חזרו לגן אחרי חופשת פסח, אחר הצהרים ירדן נעמדה במרפסת אמרה “פיפי” הורידה חיתול, התיישבה על הסיר (שעוד היה בסלון, ניצב דומם כמו המשוריינים בכביש 1 שמזכירים לך את המלחמה כל פעם שאתה עובר לידם) ועשתה פיפי. בתוך הסיר.

מה אני אמורה להבין מזה?!?!?

הילדה מוכנה? לא מוכנה? בשלה? לא בשלה?? היא ראתה את זוג התאומים בגן עושה פיפי בסיר באותו יום ועשתה כמוהם אז להמשיך עם הגמילה או לא??

זה השלב בו הבנתי שאני צרכה עזרה. קראתי מאמרים, הקראתי לאסף, הלכתי להרצאה על גמילה מחיתולים, כתבתי לי הערות ומשימות והמשכתי לטחון בבית את הנושא. הורדתי חיתול מדי פעם אחר הצהרים והאמת שלא היה ממש חדש. ואז הגיע אוגוסט.

ושום דבר לא השתנה. סיר, ישבנון, יו טיוב, הכל אותו דבר. גם הסירוב העיקש שלהן לעשות משהו מהצרכים הנפלאים שלהן בתוך הסיר או בשירותים. נתתי להן להסתובב ערומות כל היום בחצר, שכבר הסריחה מרוב פיפי (עד היום לדעתי יש ניחוחות שתן מהדשא הסינתטי) וכלום כלום כלום. תארו לכם את רמת התסכול שלי. וכמה שניסיתי לא להשוות לילדים אחרים – איך אפשר שלא??? כולם נורא טובים בלהגיד שכל אחד מתפתח בקצב שלו אבל כל האמהות, ואני מתכוונת כ-ל האימהות משוות. ונשארתי בודדה במערכה עם החיתולים. וזה עוד כשאני מכוונת רק לגמילת יום! גמילת לילה בכלל לא נראתה באופק עם השלושה בקבוקי מים שהן שותות כל לילה לפני השינה! אמרתי לעצמי פרה פרה. קודם שייגמלו בערות ואז נגמול אותם מלשתות חצי כנרת כל לילה כשהם מנסות להרדם ואז נתחיל לחשוב על גמילה בשינה. מה עוד שאמרו לי שגמילה בשינה זה גנטי ואני הרטבתי עד איזה גיל 5 אז מבחינתי יש להן פטור מזה.

נגמר אוגוסט ואכזבותיו – הגיע ספטמבר ותקוותיו. וכאן חל המפנה.

המשך הסיפור בשבוע הבא…

 לעמוד המומחים שלנו להתייעץ עם מומחה לגמילת התאומים מחיתולים לחצו כאן

 

נשיקות

קרן

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יש לכם מה להגיד? זה המקום

לא רשומים?

רוצים לקרוא את הכתבה?
זה רק להורים לתאומים ושלישיות (:

הירשמו (זה ללא עלות!! ) כדי ליהנות מעוד המון כתבות, טיפים ומידע חשוב=
החל משלב ההריון, הלידה, תינוקות , פעוטות וילדים גדולים.
וגם – מתכונים, מבצעים, מלאאאא מוצרים, מה הורים לתאומים מספרים…ועוד.