הסתכלנו על האינקובטורים והרגשנו שאם ניתן לילדים שמות, הם יבינו שהם פה כדי להישאר.

סיפור הלידה המדהים של שירן איינהורן רוטנברג והשינוי המקצועי שעשתה בעקבות הולדת התאומים

0 938

שמות התאומים: רוי (בן) ועומר (בת)

גיל:  בני 4.5

שמות ההורים: אוהד רוטנברג ושירן איינהורן רוטנברג

מגוריםקריית אתא

איך הגבתם כשגיליתם שיש לכם שניים?

ברגע שסוף סוף הגיעה בדיקת בטא חיובית נפל לי הלב כי ידענו שיש סיכוי להריון מרובה עוברים וחתמנו לרופא הפרטי שמעל 2 עושים דילול..

לפי הנחיית הרופא חיכינו עם האולטראסאונד לשבוע 8, אבל אני היפר אקטיבית ברמות קשות עם חוסר יכולת למניעת סיפוקים ונלחצתי מהמחשבה על דילול,  בנוסף היה הריון בעבר שנפל מסיבה לא ברורה.. אחרי שנתיים של ניסיונות להרות, הלחץ והחרדה היו בשמיים.

אז כצפוי לא התאפקתי. בשבוע 6 הלכתי למיון נשים ואחרי המתנה של שעתיים נכנסתי לבדיקת אולטרסאונד בה נצפו 2 שקים -אחד עם דופק והשני בלי. כבר יומיים אחרי התחיל הבלאגן –  דימומים מטורפים, ריצות באמצע הלילה לבית חולים, ככה בלי הפסקה עד שבוע 26, כולל אשפוזים ממושכים ויציאה לשמירה מלאה בבית בשלב ממש מוקדם של ההריון.

בשבוע 29 קיבלנו הודעה שנצפו מדדים לא טובים של העוברית (עומר) עם חשד לגמדות או חוסר פרופורציות בגפיים. נקבע לנו תור לשבועיים אחרי לעשות מי שפיר. יום לפני הבדיקה, שבוע 31, הרגשתי לא טוב, אמא שלי התעקשה שאלך להיבדק אבל אמרתי לה שהבטחתי לאחותי הקטנה ארוחת צהרים…  שעה אחרי אני במסעדה עם אחותי ומתחילה להבין שיש החמרה… מפה לשם אני עם צירים בתדירות של כל חמש דק,  נוהגת לבית של ההורים שלי מתקשרת לאמא שלי שתיקח אותי לבית חולים ועוד נכנסתי להתקלח לפני..  עד היום לא ברור לי מה חשבתי לעצמי.

מגיעות לבית החולים בני ציון ועם בדיקת האחות  התחלתי להקיא והרגשתי נורא..  היא לא הצליחה לחבר את המוניטור וקראה בלחץ לרופא שאמר סתם לחוצה כנראה אין כלום…. אך כשבדק אותי הסתבר שאני עם מחיקה מלאה ופתיחה 3. מיד חיברו אותי למגנזיום בניסיון לעכב את הלידה ונתנו לי זריקה להבשלת ריאות.

למרות כל הנסיונות לעכב את הלידה, בשעה 23:00 בלילה הכניסו אותי לבד לניתוח חירום. כל האשליה והחלום של ביות מלא וכל ההכנות והתכנונים ירדו מהפרק. חדר הניתוח מתחיל להתמלא ברופאים ואחיות ראשון יוצא הבן במשקל 1.600, הספקתי להציץ רק מבט קצר, אפילו לא הבנתי מה ראיתי… שניה יוצאת הבת במשקל 1.200 (סטייה אצל כל ילד של 500 גרם מהערכת משקל 5 ימים קודם) אותה אפילו לא ראיתי לא שמעתי בכי ופתאום היה שקט בחדר נלחמתי בעצמי לא להירדם כדי לדעת מה קורה ולקבל עדכונים.

“צריכים להיות שניים! איפה השני?!”

      ומהר הרגיעו אותה ששניהם שם. ירדתי לחדר התאוששות שהיה ריק מאנשים עם אחות אנטיפטית ושעון ענקי שהראה לי שהזמן לא עובר… אוהד ואמא שלי נכנסו פעם ראשונה ואמרו שלא נתנו להם להיכנס לפגיה או קיבלו מידע האחות מתעקשת שהם חייבים לצאת, אחרי חצי שעה הם חוזר עם 2 תמונות רוי עדין לא נושם לבד ועומר עם משקפי חמצן.

בשעה 2:00 בלילה מעלים אותי למחלקה לא ישנתי כל הלילה ורק חיכיתי שיבואו להקים אותי מהמיטה. אוהד מגיע מוקדם בבוקר וישר אני שואלת אותו מה עם הילדים? והוא אומר לי בתגובה שאין לו מושג שקודם כל הוא בא לראות מה איתי..

בשעה 9 בבוקר באו להוריד אותי מהמיטה עדין היה לי קשה ללכת ואוהד לקח אותי בכיסא גלגלים לפגיה בשלב הזה הם לא היו אחד ליד השני אינקובטור ראשון רשום תאומה 2 ועל האינקובטור השני תאום 1. הרגשנו מיד שאנחנו חייבים לתת להם שם, כדי שהם ידעו שהם צריכים להישאר, וגם בתחושה שלנו שהצוות יבין שהם פה כדי להישאר. רשמנו בלורד אדום את השמות רוי ועומר בשלב הזה נאבקתי בשאיבות והתלהבתי מכל 2 סיסי שהצלחתי להוציא..

ביום השלישי רוי נראה לי ממש לא טוב וקראתי לאחת האחיות שפסלה על הסף וגם אמרה שאני עדין לא מכירה אותם, עדין לא הייתי רגועה והמתנתי לראות את הרופא הראשון שיעבור. הגיעה הרופאה הוציאה את רוי ופתאום הוא פלט פליטה ירוקה נלחצנו וגם הרופאה ירדנו לרנטגן דחוף אלינו חזרה לפגיה והמתנו לכירורג לאבחנה, גילו שלרוי יש נק מתקדם במעי הגס ונאמר לנו להשתדל לא להיקשר הכניסו אותו לצום של 10 ימים והזנה מהווריד בסוף הוסיפו כמה ימים ולמזלנו רוי ניצל.

עברנו פגיה של 42 יום לא פשוטים הינו כל כל מאושרים שזכינו לצאת עם שניהם הביתה.

המתנה הכי גדולה שקיבלתם בכך שזכיתם להיות הורים לתאומים?

הידיעה שלכל אחד מהם כבר יש אח ואנחנו כבר לגמרי משפחה ולא זוג פלוס ילד (שגם זה בסדר אבל פחות מה שאני רציתי בשבילי ובשבילם)

הדבר הכי קשה בלהיות הורים לתאומים?

ההתמודדות הכפולה תמיד לאורך כל הדרך וההשוואות מהסביבה וגם מאתנו למרות שמאז ומתמיד השתדלנו להימנע מהן.

מה הדבר שקניתם לתאומים/לעצמכם והוא חובה לכל הורה לתאומים:

מזרון פעילות גדול.

טיפ מנצח להורים לתאומים:

כשהילדים השתחררו והתחלנו לסמוך על אנשים בלהאכיל אותם התחלנו דייט שבועי וזה היה הדבר הכי טוב שעשינו למען עצמנו..

שינוי שעברתי בעקבות לידת התאומים:           

במקצועי אני אדריכלית. בגיל 3 של הילדים תכננתי להם עוגות מהממות,  יצא יפה אבל בדמיון שלי זה היה צריך להראות אחרת והרבה יותר אסתטי… 3 שבועות אחרי היומולדת לקחתי החלטה, ועשיתי סדנת עיצוב עוגות ומאז שיחקתי המון בקצפת ותירגלתי בלי סוף – בהתחלה לחברים וקרובים, כולם התלהבו ואני התאהבתי… חצי שנה אחרי אותה יום הולדת פתחתי עסק שמשלב את האהבה שלי לעיצוב ולקינוחים… – שירן מתוקים מעוצבים רוי ועומר מאוד אוהבים את המטבח, לפעמים אנחנו מכינים את העוגות ביחד, מכניסים אותן לתנור,  ואת העיצוב אני עושה בלילות…

  

רוצים לקרוא על עוד משפחות מעוררות השראה עם תאומים או שלישיה? לחצו כאן כדי להגיע לפינת הכירו את הקהילה

 

אולי תאהבו גם עוד פוסטים

השאירו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם