רציתי לספר לך ולא ידעתי איך – השואה בעיניהם של פעוטות, ילדים ונוער

0 237

יום הזיכרון לשואה ולגבורה כולל זיכרונות קולקטיביים ואישיים, כל אחד על פי מסלול ונסיבות חייו. כאשר הילדים חוזרים מהגן או מבית הספר, התפקיד שלנו ההורים הנו לתווך להם את שחוו וספגו במהלך היום ובכלל.
האם עלינו ליזום שיחה על יום השואה עם הילדים ובכל גיל? כיצד עלינו להגיב כאשר הילד מציג שאלות על שהיה במחנות או משתמש במילים כמו: גטו ואשוויץ? האם עלינו לאפשר חשיפה למדיה ובמידה וכן באיזו מידה?

יעל ריצ'לר – אמא לארבעה, ראש מדור פיתוח תכניות לימודים בבית הספר הבין לאומי להוראת השואה של יד ושם (מגמה להכשרת מורים), מסבירה על האחראיות שלנו ההורים בנושא וכיצד ניתן לתווך את יום השואה בכל גיל.

"הילדים בכל גיל, חיים בחברה בה נושא השואה הנו משמעותי ובעל ערך, כחלק מהזהות היהודית והישראלית" מסבירה ריצ'לר ומוסיפה: " חשוב לאפשר לילד להכיר את הנושא במטרה לקיים את מצוות הזיכרון יחד עם תיווך ופרשנות מותאמת גיל כפי שיפורט בהמשך".

 

אילו טעויות אנו המבוגרים עושים, במהלך הניסיונות לתווך את יום הזיכרון לשואה ולגבורה?

ישנם הורים שמרגישים חובה לספר את מה שהיה לפרטי פרטים ובכל גיל, כולל דברים קשים וטראומטיים. הרצון להרחיב ולפרט נובע הצורך לשמר את הזיכרון עבור הדורות הבאים, או ממחשבה שגם כך הילדים נחשפים לתוכן מגוון ביום יום. חשוב לזכור כי גם אם הילד נחשף למילים וויזואליה באינטרנט ובמשחקי המחשב, הוא ידע לעשות את ההבחנה בין סיפור משמעותי כדוגמת יום השואה לבין וירטואליות ברשת.
ההורים אינם צריכים לגבות באופן מוחלט, את השיח הציבורי והתקשורתי המתקיים במהלך יום השואה ועלול ליצור טראומה אצל הילדים. מחקרים מראים שטראומה יכולה לעבור באופן משני, דבר שעלול להשפיע על הילד משפיע גם ברמה פיזית ובסיסית.
הדור השני והשלישי לשואה, צריכים למצוא את הדרכים הנכונות, להעביר את הסיפור המורכב לדור הרביעי החמישי, באופן שלא יצור טראומה.

לעומתם, ישנם הורים שמחליטים כלל לא לדבר על הנושא, מצב שאינו נכון גם כן. הילדים נחשפים לתכנים מילולים, ןלתקשורת בלתי מילולית וויזואלית בבית הספר, בגן וברחוב. הכנות והצמדות לאמת, תמנע מצב של חוסר אמון, משבר אמון ותחושות קשות מהן עדיף להימנע.

 

 

כיצד מתווכים את השואה בכל גיל?

גן טרום טרום חובה – גן טרום חובה

חשוב להעניק לילדים מקום בטוח ומכיל, שיאפשר הצגת שאלות מצידם. מומלץ גם להיות רגישים לתחושות, לרגשות ולמסרים הבלתי מילוליים שמעביר הילד בהתאם לגילו.
במידה וזיהיתם כי הילד מתעניין בצורה של הצגת שאלות או באמצעות תקשורת בלתי מילולית, חשוב להעניק בטחון לילד על ידי דיבור באופן כללי בהתאם למצב בו נמצא הילד, בצורה מאוד עדינה.
אפשר להשתמש במושגים של – יום עצוב, יום מיוחד ומשהו שקרה מזמן, או להציג שאלות: האם אתה יודע איזה יום היום? מה היה בגן? ולענות בהתאם.
מומלץ לבדוק עם הגננת או הילד, איזו פעילות מילולית או ויזואלית, התקיימה בגן במטרה לאפשר להתחבר לשיח עם הילד. מצב זה יאפשר לזהות מצב בו הילד קיבל בצורה שלילית מידע מסוים או להימנע כלל ממידע עליו לא דיברו במסגרת הגן.

 

גן חובה

בשלב זה בחייו של הילד, תהליכי הסוציאליזציה משמעותיים יותר, ובעקבות כך גם היכולת לתווך את יום השואה. במסגרת השיח עם הילד, ניתן לשלב מושג אחד או שניים במטרה להעניק הסבר כן ואמיתי: ניתן להזכיר את המילים: גטו, עצבות, מלחמה השונה מהמלחמות שמתקיימות היום, מלחמה שהייתה ונגמרה. הדבר יאפשר לילד לקבל בטחון וגם לסגל לעצמו את היכולת לתת פרשנות לנושא כה מורכב ועצוב.
ילדים בגילאי חמש – שש, לומדים על מושגים חדשים בעולם, אותם הם מכניסים למגרות הנמצאות במוח. מקרה בו הילד רואה תמונה לא נעימה בעיתון, וחש בקולו או בהתנהגותו של ההורה כי דבר מה אינו כשורה, עלול תייג את המקרה כטראומטי באחת המגירות הקיימות – עם חיבור ישיר ליום השואה.
במידה וההורה יעניק פרשנות לתמונה, בהתאם לגיל הילד, הוא יעזור לו לבנות תבנית חדשה שתלווה מידי יום זיכרון. ניתן להסביר כי בעבר הייתה מלחמה קשה, אחרת ממה שאנו מכירים היום, שכללה מקרים עצובים וגם סיפורים של עזרה, נתינה והצלחה.

 

ביה"ס יסודי

במהלך השנים הראשונות ללימודים, מתחיל הילד לקבל מידע ולהפנים, מהם הערכים והמבנים המרכזיים והבסיסיים של החברה.
כאשר מתווכים את השואה לילד, חשוב להעביר סיפור אישי ופרטני אותו הוא יכול להכיל, ולא לבחור במושג כללים – מליונים, כל אירופה וכדומה. לקראת כיתה ד, ניתן גם להתשמש במושגים כמו – נרצחו או נספו. מומלץ לשלב בסיפור מושגים מעט מפחידים על מי שלא ניצל או שרד ויחד עם זאת, רוחות של תקווה – על הניצולים, על היכולת לשרוד ולהתגבר.
דוגמא לכך, היא סיפור על ילד שגדל בתנאים לא נעימים בגטו והיה מאוד רעב אל הצליח להתגבר. בצורה כזו, ניתן ליצור אמפטיה אצל הילד ותחושה של בטחון, שגם בתנאים כה קשים הייתה יכולת לקבל עזרה ומשענת גם בעזרתם של אחרים – חסידי אומות עולם, יהודים אחרים ועזרה הדדית.
המסר אותו אנו מעבירים לילד – מדובר בסיפור לא נעים בתוכו יש שביל, עקלקל אמנם, אך ניתן לצעוד בו ולהמשיך.

 

חטה"ב

בכיתות הגבוהות, מתמרן הילד בין היותו ייחודי, לבין התאמתו לערכים של החברה, בהתאם לבסיס שנבנה בגיל צעיר יותר.
בשלב זה, ניתן לשוחח על נושאים שרלוונטיים לילדים: הילד מול החברה, ערכים, משפחה וקהילה, גם בהקשר של השואה.
תפקידם של המבוגרים – הורים ומורים, לעזור לילד לבסס את הערכים המרכזיים של החברה ואת הנושאים המרוכבים, הכוללים גם את נושא השואה, כחלק מהזהות היהודית/ישראלית באופן בונה ולא מפחיד או טראומטי.

 

תיכון

בני נוער בונים לבדם את תפיסת עולמם, לעיתים עם נטייה לקיצוניות, תוך עיסוק בשאלת המוסר.
גם כאן, תפקידו של המבוגר להעניק את המקום הבטוח ואת המשענת, כבסיס לצמיחה. ניתן להציג את המורכבות של נושא השואה: להרחיב על העשייה מוסרית, על חיי התרבות בגטו ועוד.

 

האם רצויה ונכונה החשיפה לכלי התקשורת ובמידה וכן, באיזו מידה?

ראשית, יש להעביר מסר ברור: ההורה הוא שמעניק את הביטחון, בעוד אמצעי התקשורת לא תמיד מציגים מצבים רגילים. מומלץ למנוע מהילדים לשקוע בתוך התקשורת, שיאנה מציגה התאמת תוכן לגיל. חובה על ההורים לשלוט בתכנים אותם צורך הילד ועדיף לבחור תכנים במחשב תו סינון ובצורה מבוקרת.
הדבר נכון גם שמדובר על ויזואליה הפועלת על כל החושים, וגם כאשר נשמעות מילים מסוימות ברדיו.
מחקרים שעסקו בנושא הוכיחו כי מידע מועבר לילדים גם באמצעות תקשורת בלתי מילולית וגם כאשר הם נמצאים בחדר השני, וההורה צופה בטלוויזיה בחדר אחר. גם מידע זה מחלחל ועלול ליצור טראומה אצל הילד.

 

 

 

הכנה לקראת השמעת הצפירה

חשוב להכין את הילדים לקראת הצפירה בכל גיל, במיוחד בגילאים הצעירים. כך לא תתקיים תחושה של הפתעה או זיקה לאזעקה שנשמעה פעמים רבות בזמן המלחמה האחרונה.
מומלץ להסביר לילדים, כי הצפירה היא אחרת ושונה ומטרתה לזכור מלחמה שהייתה בעבר והסתיימה. יש להעביר מסר כי הצפירה אינה מייצגת סכנה, אלא זיכרון של דבר מה לא נעים שקרה בעבר ונגמר וכי בזמן הישמע הצפירה אנו לוקחים חלק בזיכרון הקולקטיבי.
רצוי להסביר לילדים כמה חשוב לכבד את רגע הצפירה, המסמלת זיכרון חשוב לחברה שלנו וליהודים בארץ ישראל. ניתן גם להסביר כי היום יש לעם היהודי מדינה ולהעניק עוגן נפשי, על ידי שיח על הקושי והורע המשולבים בסיפורים של אומץ, גבורה, עזרה ונתינה.

 

הורים לעיתים חוששים מהשאלות שיציגו הילדים או במילים בהם ישתמשו. חשוב שהתשובה, במיוחד בגילאים הצעירים, תהיה עניינית לא תהיה ארוכה משני משפטים, ותוך שימוש במושגים מותאמי גיל. המסר בצורה כזו, תינתן לגיטימציה למאורע כה עצוב, המשלב קושי, אתגר, התמודדות והמשכיות.

לסיכום, ילדים חווים מצבים שונים ותחושות מגוונות, במיוחד בימים קשים ומיוחדים כמו יום הזיכרון לשואה ולגבורה. באחראיות ההורה, להיות רגיש לקשורת המילולית והבלתי מילולית של הילד, ולהעניק לו פרשנות ותיווך בהתאם למצבו ולגילו.
חשוב לאפשר לתת פרשנות כדי שלא יעשו זאת בעצמם, דבר העלול לגרום לטראומה, ובטרה לבנות בסיס מוצק לתפיסה בריאה של לימוד והתעניינות אודות השואה.

 

תכנים וספרים בנושא השואה – מותאמי גיל

ובחרת בחיים (יד ושם) – ניצולי שואה שהגיעו לישראל והיו חלק בלתי נפרד משיקומה של החברה הישראלית.

בשבילי הזכרון – אתר שנבנה על ידי משרד החינוך ו'יד ושם' ובו מידע והדרכה לסיפור יום הזכרון לשואה ולגבורה, מותאם גיל.

ערכת תומי (יד ושם) – אוסף של ציורים שצייר אב לבנו בן השלוש בגטו טרזן. האב יוצר ספר המסביר לנו מושגים בסיסיים באמצעות ציורים אופטימים, הבאים לידי ביטוי בויזואליה של פרחים ופרפרים אותם ניתן לראות מחוץ לחומות הגטו, את השווקים עמוסי האוכל ואת הייחודיות וקבלת השונה.

 

 

 

 

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.