מריבות בין תאומים

בשונה מילדים שאינם תאומים, התאומים נמצאים יחד עוד מהרחם. וכהורים לתאומים, מהרגע שהם יוצאים לאוויר העולם, האתגר הוא כפול. ההורות מהרגע הראשון היא הורות מתחלקת. לעולם זה מסע בין ה”ביחד” לבין הנפרדות.

מערכת היחסים בינינו לבין האחים שלנו ובין הילדים שלכם אחד עם השני היא מערכת היחסים המשמעותית ביותר והארוכה ביותר ובמקרה של תאומים זה מקבל חיזוק נוסף.

הם יחד עוד מהבטן, הם יותר זמן אחד עם השני מאשר שאתם אי פעם תהיו איתם. הם נשארים יחד גם אחרי שאנחנו מתפנים מהעולם הזה.

הם גדלים יחד, מתפתחים יחד, הם מלווים אחד את השני כל החיים. ולכן המערכת האחאית היא כל כך משמעותית גם לנו ההורים וגם להם.  ועם כל הכיף הזה מגיעות גם המריבות 😊

למה ועל מה הם רבים כל כך הרבה?

ע”פ  מחקרים הילדים רבים כל בערך 6 דקות,  והם רבים על כל דבר.

  1. הם רבים כי הם יכולים. זוהי מערכת היחסים הכי משמעותית והכי יציבה וארוכה שלהם. יש משהו מאוד בטוח לריב עם אח שלי, ועוד יותר עם אח שלי התאום.

הוא לעולם יישאר אחי. אי אפשר להתגרש מאח שלי. זו אהבה לא תנאי.

  1. ביחסים בין תאומים, לפעמים יש אח אחד יותר דומיננטי או יותר חברותי. ואילו האח השני מחפש את הקשר עם התאום שלו כמו אוויר לנשימה, ואז הוא יעשה הכל כדי לקבל את תשומת הלב ממנו, גם אם זה הצקה או מכות.
  2. כל נושא ההשוואה והתחרותיות בין התאומים הוא עניין גדול מאוד שמייצר מריבות ביניהם כי זה כל הזמן שם ובמקרים רבים מייצר קנאה גדולה.
  3. להכריע לגבי חלוקת המשאבים. המשאבים יכולים להיות משחק משותף, או טלוויזיה או כל דבר אחר שיש למישהו אחר ואני רוצה. המשאב יכול להיות – ההורים. זמן הורים. תשומת הלב של ההורים . ההורים הם המשאב העיקרי.
  4. התנגשות רצונות – האחד רוצה ללכת לים והשני רוצה לנוח בבית. כלומר כל אחד רוצה משהו אחר באותו זמן נתון.
  5. פריקת תסכול ואנרגיה- הפסידו במשחק, העליבו אותם, היה להם יום קשה בגן .
  6. מריבה מהווה עבור הילד הזדמנות לברר את מעמדו בזירה המשפחתית. הילד מעוניין לבדוק לצד מי מהאחים יתייצבו ההורים, במי יתמכו, את מי יאשימו.
  7. להרגיש ולדעת שאוהבים אותי ורואים אותי ולקבל אישור למקום שלי במשפחה.
  1. להסית את ה”אש” ממריבות ההורים.
  2. כי משעמם. ומריבות מפיגות שעמום.

ונקודה לנחמה בעניין הריבים זה דווקא כל עניין הנפרדות. אנחנו כבר מודעים ושומעים חדשות לבקרים עד כמה חשובה הנפרדות , והרי הדשות הטובות – שתאומים רבים ואחד חוטף לשני, או מקלל את השני, זה סימן בשבילנו שהוא מבין שהוא שונה מאחיו. כלומר, זה עוד צעד בנפרדות שלהם. אם אני כועס עליו אז הוא זה לא אני ולי יש רצונות משלי וצרכים משלי. ומבחינתנו זה עוד סימן לתהליך הנפרדות שהם עוברים שהוא חשוב וחייב לקרות. ולכן, אל תילחצו מהריבים שלהם, אפילו אפשר לשמוח קצת.. (לפחות בלב).

אז להתערב או להתערב?

הדעה הרווחת היא לא להתערב. לדעתי זה ממש לא מדוייק, ומעבר לזה לא חושבת שזה באמת אפשרי. לפעמים נצליח ולפעמים פחות. ולמה? למה בעצם אנחנו מתערבים?  

לכל אחד סיבותיו שלו, אפרוט פה את העיקריות:

  • כי אנחנו רוצים שקט.
  • כי אנחנו רוצים להגן מי שנתפס בעיננו כחלש יותר.
  • כי אנחנו רוצים לפתור להם את הבעיות.
  • כי אנחנו מעורבים רגשית והם הכי חשובים לנו בעולם.
  • כי יש לנו פנטזיה שהילדים יסתדרו טוב ויהיו ביחסים הרמוניים.
  • כי אנחנו מרגישים שנעשה אי צדק.

אפה הבעיה? כשאנחנו מתערבים אנחנו במקרים רבים הופכים להיות מערכת משפט שלמה בעצמנו.

אנחנו גם השרים שקובעים את המדיניות, גם הסניגורים והקטגורים שמחליטים על מי להגן ובאיזה צד אנחנו, גם השופטים שבסוף מחליטים מי אשם וגם נותנים את גזר הדין. ולבסוף אנחנו גם השוטרים שאוכפים את העונש. צדק אין פה.

האם זה יעיל?  לא. ממש לא.

לעומת זאת, אם לא נתערב, אמנם יש סיכוי שנגיע למוקד או לפחות שתתחיל לי מיגרנה אבל יחד עם זאת הם גם יתאמנו בקבלת החלטות, במשא ומתן, במיומנויות חברתיות, בתקשורת, בהתמודדות עם קונפליקטים ועוד מיומנויות חשובות כי הבית הוא שדה האימונים לחיים עצמם.

ולכן, לגבי השאלה אם להתערב או לא, אין תשובה אחת כי זה מאוד תלוי סיטואציה אבל מה שיותר חשוב בעיני מאשר אם נתערב או לא הוא איך נתערב? או במילים אחרות, מה התפקיד שלי במריבות שלהם?

אז באופן כללי, ביום יום מאוד חשוב שאפחית את התחרותיות וההשוואות ביניהם. נפחית את התיוגים והביקורת, נעודד דרכי חינוך מקדמות שמעלות את ערכן העצמי של ילידנו. כמו עידוד, התייעצות, בקשת עזרה, הארת כוחות ויכולות, שיתוף, תרומה ומועילות

נזכור שבזמן המריבה אין טעם לשוחח איתם. למידה מתבצעת רק בזמן רגוע.

כאשר נקיים את השיחה, נעודד שיח רגשי, נתמלל רגשות, נשאל שאלות (במקום לתת פתרונות), נדריך , נכוון, נלמד תקשורת ומיומנויות חברתיות.

ולא פחות חשוב, נזכור שהמריבות שלהם לא אומרות שום דבר עלי. זה שהם רבים לא אומר שאני הורה לא טוב. זה רק אומר שהם ילדים בריאים.

ובזמן המריבה עצמה חשוב שנהיה קצרים. אין צורך בנאומים. כל תגובה ארוכה תהיה מיותרת. אם צריך להפריד תפרידו אבל את כל הנאום תשמרו לזמן רגוע.

והכי חשוב , אל תיקחו צד. תהיו שם עם שניהם. אין אחד שצודק ואחד שטועה כי אתם לא באמת יודעים על מה רבים. (אפילו שנראה לכם שראיתם). כי הם הריבים שלהם מבוססים על כל המערכת יחסים שלהם ולא על השלט. 😊.

 

מוזמנים להצטרף אליי לקורס מיוחד להורים לתאומים גילאי 1-6

נשארו 2 מקומות אחרונים, הקורס מתחיל עוד יומיים!! ב 25.5

להרשמה לחצו על הכפתור מטה

 

לעוד כתבות של מאיה מוזמנים ללחוץ כאן

לעמוד המומחה של מאיה מוזמנים ללחוץ כאן

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יש לכם מה להגיד? זה המקום