היד (שלא) מנענעת את העריסה

0 158

האם גם אתם נמנים על האנשים אשר נסיעה ברכב , שהות בטיסה או ישיבה על נדנדה גורמת להם למצב של נמנום קל ואף שינה עמוקה? מדוע זה קורה לחלקנו ומהו הקשר בין תנועתיות של הגוף להירדמות.

                                                                                                                                                                                                                    (קרדיט צילום: תהילה שרפי)

כאשר תינוק נולד נולדים איתו רגעי צחוק ובכי. בכי של תינוק גורם לרובנו, באופן אינסטינקטיבי להרגיעו באמצעות נדנוד/נענוע/ליטוף בליווי קולות כמו אהאהאה או ששששששש. מדובר באינסטינקט מדויק, בשל העובדה כי מונוטוניות היא אחד הכלים החשובים בהרגעת תינוק ובהרדמתו. תנועה, מגע וקול מונוטוני עוזרים לתינוק להירגע, להתנתק מהסביבה, להתמקד בעצמו ולהירדם. הרצון שלנו להרגיע/ להרדים את התינוק גורם לנו להשקיע זמן ומאמץ בפעולות מונוטוניות – דבר שנהפך להרגל. השאלה הנשאלת היא, האם הרגל זה נובע מצורך שלנו או של התינוק, והאם ישנן דרכים נוספות להשיג את המטרה.

בחודשים הראשונים לחייהם מרבית התינוקות זקוקים ליותר מגע, קרבה, נדנוד ונענוע כפי שחוו במשך חודשים בתוך הרחם מקום בו שמעו רעשים קבועים (דפיקות הלב של האם, זרימת הדם ועוד) ותנועה. מיד לאחר הלידה מניחים את התינוק (שהיה רגיל לרעש ותנועה) בעריסה (עם מינימום תנועה) ומעבירים את הסביבה למצב של "השתק" במטרה לעזור לשינה רציפה של התינוק. כאשר מדובר בתאומים או שלישייה, כל בכי של תינוק אחד מעורר בנו חשש כי הדבר יגרום לאח הנוסף להתעורר משנתו גם כן. אנו נוטים לשכוח כי העוברים השוהים באותו הרחם התרגלו במהלך חודשי ההיריון האחד לקולותיו של השני.
ככל שהתינוק גדל הוא יכול לפתח דרכים משלו להרגיע ולהרדים את עצמו. התפקיד שלנו ההורים, להעניק לו את הכלים לסגל לעצמו יכולות אילו. אם תצפו מהצד תראו שתינוקות מסוימים אף מנענעים את גופם, מהנהנים ואף עושים לעצמם קולות במטרה להירגע ולהירדם. שימו לב לצורך של התינוק שלכם. עם הזמן ובהתאם לאופי התינוק וצרכיו, הפחיתו את מעורבותכם בתהליכי ההרגעות וההרדמה והעניקו לו את הכלים להתמודד עם המצב בעצמו כשאתם לצידו, תומכים ועוזרים לעיתים. במהלך הפעילות שאתם מקיימים לקראת שנת הלילה, אפשר להיעזר בנדנוד בכדי להרגיע את התינוק יחד עם זאת, כאשר אתם מזהים סימנים של הירדמות, הפסיקו את התנועה בהדרגה ואפשרו לו להיכנס לשלב השינה בעצמו. 
במידה והתינוק בוכה ניתן לנדנדו חזק יותר (בגבולות הסביר ומבלי לפגוע בו. יש להבחין בין נדנוד לטלטול) וכשנרגע, הפחיתו את עוצמת הנדנוד. ככלל, מומלץ להעניק חיבוק מרגיע וחם ולשיר שירי ערש במטרה להרגיע ואף להרדים את התינוקות.
לא פעם ניתן לראות הורים שמנדנדים/ מנענעים בזמן שהתינוק כבר לא ממש זקוק לדבר. שימו לב, לתגובות התינוק לנענוע, נסו להפחית את התנועה והמגע וצפו בתגובותיו, כך תוכלו בצורה הדרגתית לגמול אותו וגם אתכם מהנדנוד. זכרו גם כי בשלבים ההתחלתיים התינוקות קטנים וככל שיחלוף הזמן, נענוע של שניים או שלושה ילדים יהיה פתרון פחות ופחות ישים.

שירה קראוטהאמר – יועצת שינה, מדריכת הורים ואחות מוסמכת

www.happyparenting.co.il

מעוניינים לשוחח עם שירה? הכנסו לדף המומחים שלנו

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.