כיצד לתווך לילדים את המציאות המורכבת במדינתינו, וכמה חשוב לשמור על השגרה במיוחד כעת

נעמה שמש - פסיכולוגית קלינית מומחית

0 212

המאורעות האחרונים משפיעים על כולנו, מבוגרים וילדים כאחד. כולנו ניזונים מהעיתונים, הטלוויזיה ומהשיח התקשורתי והציבורי הרחב בנושא.
כיצד ניתן לתווך לילדים את המתרחש, ואיך עושים זאת בכל גיל

ילדים, בכל הגילאים, חשופים לשינויים סביבתיים, שהנם חלק בלתי נפרד מתקופות סוערות, כמו זו שאנו חווים בימים אילו. גם במקרים בהם נשתדל לצמצם חשיפה למדיה ולשיח התקשורתי ככל שנוכל, עדיין קיימת חשיפה לאינפורמציה הנובעת מהאווירה כללית, שיחות בין המבוגרים והמצב הנפשי של ההורים. מסיבה זו, חשוב לתווך לילדים את המתרחש ולהיות קשובים, לדרך בה הם מגיבים בהתאם לגילם.

ילדים בגילאי הגן, נחשפים לשינויים בסביבתם הקרובה , החל מאבטחה מוגברת, שיח של מבוגרים או של האחים גדולים ודמויות נוספות כגון: גננות, הורים, חברים של ההורים, שכנים וכדומה.
בגילאי 4-5 הילדים הנם סקרנים ובעלי עולם רגשי פעיל ודמיון מפותח. פיסות מידע המגיעות לאוזניהם יכולות להתפרש במגוון דרכים. כאשר הילד חשוף למידע רב, גם אם עקיף, חשוב להסדיר את הנושא ולשקף את המציאות בדרך המתאימה לגילאים הללו. השיחה עם הילדים יכולה להיות יזומה על ידי ההורים או כמענה לצורך שמזהה ההורה ושאלות שמציג הילד.
ניתן להסביר בצורה תמציתית כי בימים האחרונים קיימת מתיחות במדינת ישראל, וכי בעקבות כך אנשים נפגעים. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי קיימים כוחות מאוד חזקים – משטרה, צבא, אזרחים בעלי יכולת להגן ולשמור. בצורה זו, בנוסף להצפת החרדות מתקיים שיקוף של המציאות ולדבר על קיומה של מערכת הגנה חזקה – אינפורמציה שהיא מחזקת ומרגיעה.

ילדים מבוגרים יותר, בגילאי 6 ומעלה, נחשפים למידע רב יותר מעצם היותם עצמאים ובעלי יכולת לקרוא. מומלץ להתאים את השיח לגיל הילד ולעיתים גם להשלים את המידע החסר, שרבים מהילדים מקבלים מהצוות החינוכי בבית הספר. חשוב להטות אוזן ולפנות מקום לדבריו, לרגשותיו ולצרכיו של הילד, בין אם הוא מציג אותם באופן ישיר או בעקיפין.
ניתן להסביר כי בישראל כי המציאות בישראל מורכבת וכי קיימים ויכוחים בין כמה קבוצות. כעת התקופה קשה יותר וישנם פיגועים והתפרצויות אלימות, וכתוצאה מכך אנשים לעיתים עלולים להיפגע. מומלץ גם להציג שאלות לילד (החל מגיל 10 ומעלה) ולברר, האם הנושא דובר בביה"ס, ומה הוא עצמו חושב על כך.
חשוב להסביר לילדים הגדולים, כי קיים מצב לא נעים ואף מפחיד ויחד עם זאת, ישנה דרך להתגונן ברמה האישית (ערנות) וגם בעזרת פעילות של כוחות הביטחון, וכי מדובר על תקופה התחומה בזמן.

מומלץ לשוחח על ערנות, באופן כללי ובפרט במציאות הנוכחית. חשוב ללמד את הילדים כיצד להתנהל באופן כללי בזמן השהות בחוץ ובבית. שיחה על הנושא  עלולה להיות מעט מפחידה יחד עם זאת, היא מאפשרת לילד דרכים רבות יותר להגן על עצמו ומספקת לו כלים פרקטיים המאפשרים לו תחושה של שליטה.
השמירה על השגרה חשובה ומשמעותית, כולל ביקור בחוגים, אצל חברים וכדומה, בהתאם למציאות ולהלך רוח הכללי ותוך ליווי וערנות שלנו, ההורים. השגרה חשובה כעוגן לילד, ומאפשרת לו תחושה של יציבות ובטחון.
ככלל, חשוב לקחת אחראיות, לפעול בשיקול דעת ולהפעיל צנזורה על החשיפה לתכנים אלימים ומפחידים המשודרים בטלוויזיה, מעל דפי העיתון, באינטרנט ובמסגרת שיחות על הנושא. חשוב להיות קשובים ולתת מענה במידה ואנו מזהים קושי, בלבול או כל רגש אחר, הנובע מהמצב.

כאשר צורכים מידע כשהילדים בסביבה, עדיף לעשות שימוש ברדיו, שמציג את העובדות, ללא התמונות. חשוב לעקוב אחר הילד – עד כמה הוא דרוך, איך הוא מגיב, האם שואל שאלות או מספר על המידע שהוא מקבל ולהתייחס בהתאם. חברים הינם ערוץ נוסף לעיבוד האינפורמציה, באמצעות שיח המתנהל בין הילדים ולכן ,חשוב גם לעודד מפגשים חברתיים.

חשוב להכיל את הרגשות שמתעוררים ואופן ההתנהגות של הילד :פחד, חרדה, הדחקה, כעס, הצגת שאלות רבות וכדומה. הילד ירצה להרגיש שההורה דואג וחושש לו ובו זמנית, גם מסוגל להגן עליו ולהקנות לו בטחון. גם ההורים וגם הילדים יכולים להרגיש הקלה מתחושת ה"ביחד"- הורה שבעבר הוריד את הילד במרחק הליכה מהחוג, כעת ילווה אותו פנימה. זו דרך לשדר הגנה ולהקנות בטחון ורוגע לשני הצדדים.

להתייעצות עם אחד המומחים שלנו בנושא היכנסו לדף המומחים שלנו

 

 

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.