בלי דרמה. (חלק 1)
קרן איתן
מרץ 1, 2014
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
אז מכיוון שיש לי משפחה מפנקת, עם השחרור מהאשפוז עלינו למלונית כך שבכל רגע פנוי ירדנו לפגייה לבקר את הבנות. אסף נסע שלוש פעמים ביום
אז אחרי הפוסט המלנכולי משהו של שבוע שעבר, ולאור השבוע החיובי שעבר עלינו ועל הבנות, החלטתי לכתוב הפעם פוסט אופטימי. נתחיל מזה שהשבוע, הלכנו למשרד
ארבל וירדן בנות חודש! חודש לחיים החדשים שלנו. הכנתי תבשיל בשר לארוחת ערב עם חברים והרמנו כוסית לסגירת החודש הראשון בחייהן. פעם ראשונה שבישלתי משהו
שבוע 30 מסתיים מחר, ומה אני אגיד לכם משעמם. אין דרמות, הבנות מיום ליום רק משמינות, מתחזקות ומזכות אותנו בהמון רגעים של גאווה ואושר. ועל
שבוע 33 התחיל אתמול בשמחה גדולה, ואנחנו כבר רואים את הסוף… מאז שהבנות עברו את הקילו הן מתקדמות בקצב מסחרר, בכל שבוע התקדמות נוספת. כשהגיעו
חשבתי שהפוסט הלפני אחרון יהיה שמח ואופטימי. ציפיתי ששבוע לפני שהבנות אמורות לצאת הביתה אכתוב על ההתרגשות וההכנות לקראת בואן. קיוויתי שכשהשחרור כבר מעבר לפינה
החלטתי לחכות שבוע עם הפוסט על החזרה הביתה כדי לקבל קצת פרספקטיבה על הדברים. נוכחתי לגלות שעבורי, עם ההגעה הביתה, הפגייה הפכה להיות זיכרון מעומעם
אז עברה שנה. שנה מאז שהיינו שם. שנה מאז שצלחנו בהצלחה את האתגר הגדול בחיינו שאחריו חזרנו לחיים שלנו אנשים אחרים. יותר חזקים, יותר אוהבים,
בירידות מירושלים חשבתי על השאלה ששאלו אותי בראיון שהייתי בו היום: “מה היה האירוע המכונן בחייך?” אני בן אדם די פשוט וסטנדרטי, לא היו לי
אני אוהבת חיבוקים. חיבוקים גדולים מנחמים עוטפים ומחזקים. לב נוגע בלב, כפות הידיים עוטפות בעוצמה ולא נותנות לאף חלק בגוף לברוח. גם הילדות שלי אוהבות
יום הולדת שמח לתיקון שלי. התינוק שלי בן שנתיים היום. הרבה הרימו גבה כשנכסתי להריון קצת אחרי שהבנות היו בנות שנה, חלק חשבו שזה היה
איך מבלים ונהנים עם התאומים וכל הילדים! מאת: מאיה ראובני כאילו שהשנה וחצי האחרונות בבית לא הספיקו לנו ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו ללא מסגרות,
בשונה מילדים שאינם תאומים, התאומים נמצאים יחד עוד מהרחם. וכהורים לתאומים, מהרגע שהם יוצאים לאוויר העולם, האתגר הוא כפול. ההורות מהרגע הראשון היא הורות מתחלקת.
“אבא שלי לא הלך להדרכת הורים, ותראי איזה יופי יצאתי” זה מה שאמר לי דני בפגישה הראשונה שלהם איתי. דני ולימור הגיעו להדרכה בעקבות קושי
תחשבו על ילד או ילדה בהתקף זעם… בבית או בחוץ, שוכבים על הרצפה, תנועות ידיים ורגליים וצרחות.. עד השמיים.. עכשיו תכפילו בשניים או בשלושה. זה
מאת: מאיה ראובני אז 2020 הסתיימה לה, ואני ממש לא צריכה או רוצה לתאר אותה. אם היה לנו ולו צל של תקווה שלפחות את סילווסטר
מאת: מאיה ראובני הבנות שלי משוגעות על אופניים (בנות 9) , כל היום מסתובבות עליהן, חורף, קיץ, קורונה… גם אני הייתי כזו. השבוע נזכרתי איך
מאת: מאיה ראובני השבוע הבנות שלי חוגגות 9 . השנה בגלל הקורונה הזמינה כל אחת רק את שתי החברות הכי טובות שלה והייתה יום הולדת
מאת: מאיה ראובני אתמול במהלך פגישה עם זוג הורים מקסימים האבא סיפר לי על ריב גדול שהיה לו בבוקר עם בנו בן ה 4 .
מאת: מאיה ראובני אני זוכרת את חג החנוכה לפני שנתיים, התאומות שלי היו בכתה ב’, חזרו הביתה נרגשות כל אחת מהן החזיקה בידה נר מבריסטול,
מאת: מדריכת ההורים מאיה ראובני כמעט מיד, כששבתי הביתה עם התאומות מבית חולים, החלו ההשוואות. זו דומה לי, השנייה לבעלי. זו רואים עליה שתהיה קופצנית,
אז לפני שנתחיל אני רוצה להבהיר שאני לא מתנשקת בטור ראשון, אני קצת שמרנית. אני מתנצלת מראש אם אני פוגעת או חושפת את אחד ממכריי,
מאת: מדריכת ההורים מאיה ראובני אני שונא את האחיות האלה – הלוואי והן לא היו נולדות בכלל!! מוכר לכן? לי זה מוכר מאוד. ולא, לא
לקראת יום הולדת שלוש של התאומות קיבלתי החלטה לחגוג להן בשני ימים נפרדים בגן. הנה הסיבות שהובילו אותי להחלטה הזו, וקצת מסקנות מהביצוע. יצירת נפרדות בתאומים – חגיגת יום הולדת בנפרד
בוקר טוב!!! שבע וארבעים בבוקר ואני נכנסת לחדר המורים. היו לי ארבעים דקות של נסיעה מרעננה לתל אביב להרגע מהבוקר שעבר עליי. כן, יש לי
אז אחרי הפוסט המלנכולי משהו של שבוע שעבר, ולאור השבוע החיובי שעבר עלינו ועל הבנות, החלטתי לכתוב הפעם פוסט אופטימי. נתחיל מזה שהשבוע, הלכנו למשרד
הדבר שהיה לי הכי קשה למצוא תחליף עבורו בבית זה לקורנפלקס. אומנם היום הילדים שלי בעיקר שותים שייקים בבוקר , בתוכם מסתתרים גודיז,למיניהם, (מבטיחה לשתף
אז מכיוון שיש לי משפחה מפנקת, עם השחרור מהאשפוז עלינו למלונית כך שבכל רגע פנוי ירדנו לפגייה לבקר את הבנות. אסף נסע שלוש פעמים ביום
אתם קמים בבוקר ומתחילים להתארגן – יש המעדיפים להתעורר לפני הילדים ולקום אט אט ואחרים, מכבים את השעון המעורר במטרה לזכות בכמה רגעים נוספים מתחת לשמיכה.
כך או כך, שגרת הבוקר כוללת אצל רוב ההורים בקשות חוזרות ונשנות מהילדים לקחת חלק במסע לעבר היציאה מהבית – צחצוח שיניים, התלבשות ואצל היעילים במיוחד – ארוחת בוקר משפחתית הכוללת שיחה נעימה למתעוררים בניחותא בוקרו של יום חדש. כנ”ל לגבי שגרת הערב.
התגובה של ההורים נחלקת לשניים – איומים ועונשים או משוב חיובי והעצמה – ישנם המשלבים
הכתבה הבאה תעשה לכם סדר>>
לשון קשורה או כלואה ובלועזית SHORT FRENULUM הנו מצב בו הלשון מחוברת במידה זו או אחרת עם רקמה המונעת את הוצאתה החוצה. לא ברורה הסיבה להיווצרות התופעה אך ידוע שקיים קשר גנטי.
לשון קשורה היא תופעה נפוצה בקרב תינוקות, וברוב המקרים התופעה מאובחנת על ידי אנשי מקצוע במסגרת השהות של התינוק בתינוקייה שבבית החולים.
אצל תאומים או שלישייה, הופעה של לשון קשורה אצל אחד מהתאומים אינה מחייבת בהכרח הופעה של לשון קשורה אצל התינוקות האחרים, אם כי יש סיכוי די גבוה לכך.
מהי המשמעות של הבכי? האם קיימים סוגים שונים של בכי?
במידה וכן, כיצד ניתן לזהות ומה לעשות?
בכתבתה של שירה קראוטהאמר
יום הזיכרון לשואה ולגבורה כולל זיכרונות קולקטיביים ואישיים, כל אחד על פי מסלול ונסיבות חייו. כאשר הילדים חוזרים מהגן או מבית הספר, התפקיד שלנו ההורים הנו לתווך להם את שחוו וספגו במהלך היום ובכלל.
האם עלינו ליזום שיחה על יום השואה עם הילדים ובכל גיל? כיצד עלינו להגיב כאשר הילד מציג שאלות על שהיה במחנות או משתמש במילים כמו: גטו ואשוויץ? האם עלינו לאפשר חשיפה למדיה ובמידה וכן באיזו מידה?
יעל ריצ’לר – אמא לארבעה, ראש מדור פיתוח תכניות לימודים בבית הספר הבין לאומי להוראת השואה של יד ושם (מגמה להכשרת מורים), מסבירה על האחראיות שלנו ההורים בנושא וכיצד ניתן לתווך את יום השואה בכל גיל.
לפעמים אנחנו מתפתים להשאר בבית בשבת ולא לצאת עם הילדים. מודה שלרוב זה מתגלה כטעות כי הילדים משגעים אותנו אבל כשזה קורה, כמו היום, אנחנו
בעוד כמה ימים יוזזו מחוגי השעון קדימה ולכן חשוב להיערך לשגרת שינה – קצת שונה
בלילה שבין חמישי לשישי יוזזו מחוגי השעון שעה קדימה וזה אומר שכולנו נוותר על שעת שינה.
המעבר לשעון קיץ מלווה ברגשות מעורבים. מצד אחד, הדבר מסמל ימים שטופי שמש ופרידה מתסמיני החורך ויחד עם זאת מגיע הצורך להרגיל את הגוף למועדים שונים של יקיצה והירדמות.
הבשורה המשמחת היא לכל אותם הורים שילדיהם מתעוררים בחמש בבוקר- כי מהיום הם יתחילו להתעורר בשש בבוקר!! הצד האפל הוא שהם גם ירצו לישון שעה מאוחר יותר בערב.
אז מה עושים?
אז מה התכניות לפסח? זו השאלה החמה בקרב גינות הילדים וקבוצות הווטסאפ בשבועות האחרונים. ואני, כמו שאני, מוכנה כבר עם לו”ז מתוכנן לפרטי פרטים של
הנפש הפצועה שלי זעקה לחדול את טיפולי הפוריות הקשים. הקושי המהותי היה השילוב בין הרצון העז לילד לבין הגוף שהלך וקרס. החלטתי לעשות הפסקה מהטיפולים
על השידה בסלון שלנו, מתחת לטלויזיה, יש תמונה. בתמונה אנחנו שיכורים, מחובקים ומתנשקים בחתונה שהיינו בה ביוני לפני שהתחתנו. היינו אז רווקים מאושרים ומאוהבים. אני
בתקופה הקרובה, יחל שלב ההרשמה לגנים העירוניים ולבית הספר, בהתאם לגיל של ילדכם.
במידה ועד כה החלטתם לשלב את הילדים באותה מסגרת וכעת אתם עומדים לקראת שנת הלימודים בבית הספר, או שקיבלתם את ההחלטה להפרידם עוד בשלב הלימודים בגן, הכתבה הזו בשבילכם.
כמה חיתולים תזדקקו במהלך גידול התאומים או שלישייה עד לרגע הגמילה? בחודשים הראשונים תחליפו בין שמונה לעשרה חיתולים ביום, כעת הכפילו מספר זה במספר הילדים שלכם וקבלו מספר לא מבוטל של חבילות חיתולים שעליכם לרכוש מידי שבוע.
לפחות תהפכו למומחים בהחלפת חיתול וככאלה, קבלו כצידה לדרך מספר טיפים להכנת השטח ולהחתלה של שניים או שלושה תינוקות במקביל.
אם הורים רגילים חווים רגשות אשמה על זה שלפעמים הם מעדיפים ילד אחד על פני הילד השני שלהם, נסו לדמיין מה עובר על אמא לתאומות.
בוקר טוב!!! שבע וארבעים בבוקר ואני נכנסת לחדר המורים. היו לי ארבעים דקות של נסיעה מרעננה לתל אביב להרגע מהבוקר שעבר עליי. כן, יש לי
אני מאד מתחברת לגישה האמיתית והכנה של רינת להורות ולחיים בכלל, אני נהנית לעקוב אחרי מה שהיא כותבת ומפרסמת, ואני יודעת שגם עבורכם, היא יכולה להיות השראה בדיוק כמו שהיא בשבילי.
בלי טיפולים ובלי היסטוריה במשפחה, ופחות מחודש מיום החתונה, התבשרה קרן איתן שהיא בהריון עם תאומים. “זו לא תהיה הגזמה לומר שביליתי את רוב ההריון בניגוב שאריות ג’ל אולטראסאונד דביק מהבטן”, היא מספרת וחולקת טיפים
איזה כיף ומרגש היה לפגוש את כל ההורים לתאומים ושלישיות (ואלה שבדרך) באירוע פתיחת השנה שלנו בנס ציונה. תודה לכל ההורים שהגיעו ותודה לצוות המומחים שלנו, שהעבירו הרצאות וייעוצים אישיים לקהילה שלנו, בכל הנושאים שמעניינים הורים לתאומים!
הדבר שהיה לי הכי קשה למצוא תחליף עבורו בבית זה לקורנפלקס. אומנם היום הילדים שלי בעיקר שותים שייקים בבוקר , בתוכם מסתתרים גודיז,למיניהם, (מבטיחה לשתף
ב15.9.17 בנס ציונה – בואו להשתתף באירוע השנה להורים לתאומים ושלישיות!! בעקבות ההצלחה של הכנס שעשינו בחודש מרץ, ארגנו לכבודכם כנס נוסף, גדול יותר, מושקע יותר, עם הרצאות של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שירצו להורים בנושאים מגוונים משלב ההריון ועד שלב ילדים ונוער, והכל כמובן בדגש על התמודדות עם תאומים או שלישייה. על מנת שההרצאות יהיו מועילות ונעימות למשתתפים מספר המקומות בכל הרצאה מוגבל! מוזמנים לשריין לעצמכם מקום בהרצאות המעניינות אתכם. נתראה, שלכם, צוות 2wins-מזל תאומים!
אני זוכרת בדיוק איפה הייתי כשכל אחד מהילדים שלי התחיל ללכת. יש הורה שלא זוכר? יש הרבה רגעים מרגשים בהתפתחות של הילד שלך אבל הצעד
לכבוד יום העצמאות שחל השבוע אני שמחה לשתף אתכם בהדרכה מצויינת של קרן דור – מדריכת הורים לתאומים, שמדבר על איך לפתח עצמאות אצל התאומים
הבכור שלי בן שבע. אני זוכרת בדיוק איפה הייתי כשהבן הבכור שלי נולד. אסף ואני עמדנו בכניסה לאוטובוס שיקח אותנו מסאו פאולו לבוזיוס, בברזיל. היינו
חופשת פסח בפתח וכדי שלא נתפס לא מוכנים, הכנו לכם בעזרת האנשים מקינדרלנד שמכירים כל אטרקציה ופעילות לילדים בארץ, את מדריך אירועי החג העיקריים. הכל כבר כאן – הסרטים החדשים, אטרקציות לילדים שלא הכרתם ושפע של פסטיבלים ואירועים בפסח שמתאימים לכל המשפחה.
כתבה שפורסמה באתר ״אבהות ישראלית״: אין הורה שלא זוכר את האולטראסאונד הראשון של כל ילד שלה, הרגע שבו ראה לראשונה דופק פועם חלושות, נקודה לבנה
שמחה לצרף לכם מאמר מצוין של קרן דור, על התמודדות עם גיל שנתיים כאשר יש לכם קואליציה של שניים מולכם. קרן דור תרצה בכנס מזל
כמה רציתי צילומי הריון… ההריון עם הבנות היה הריון ראשון שלי, הבטן עוד קטנה ומתוחה, אין עוד ילדים להתעסק בהם, כל כולי הייתי בתוך ההריון,
אז את החוויות והטיפים שלי מהנקת תאומים קראתם כבר כאן – קישור לפוסט כאן והמלצה על כרית הנקה גם קיבלתם – מי שלא קרא יכול
אחד ממנהגי חג הפורים הנו הכנת משלוח מנות והחלפתו עם חבר אותו אנו בוחרים או במסגרת פור/הגרלה.
עדי נוימן רוטברג, נטורופטית מוסמכת ומומחית של 2wins מסבירה לנו כיצד ניתן להרכיב משלוח מנות מיוחד, טעים, עשיר ובריא.
השבוע נפגשתי עם חברה לקפה, עם הבת ההורסת שלה, בת 7 חודשים. היא סיפרה לי על הביקור המלחיץ שהיה לה בטיפת חלב, שהאחות שאלה אותה
תיק רב-פעמי לקניות עם התאומים חוק השקיות נכנס לתוקפו בימים האחרונים והמשמעות היא שמעתה השקיות ברשתות השיווק יהיו בתשלום. עם כניסת החוק החדש, מציע המותג
תזונה, מגע ואורח חיים הנם בעלי השפעה על חוזקה של מערכת החיסון. מהי חשיבות של כל תחום על מערכת חיסונית איתנה, המאפשרת לתינוק/פעוט מבין התאומים,
ביוני שנה שעברה, אחרי יותר משנה שהן היו באותו גן, התקשרו אלי בוקר אחד להגיד לי שירדן חולה. הייתי אז בחופשת לידה עם ינאי כך
החורף בפתח ואיתו המחלות והחיידקים, האופיינים לתקופה זו.
מה המשמעות של חום גוף שעולה בכל גיל? מהן דרכי הטיפול והאם אפשר למנוע הדבקה?
קצת אחרי שינאי נולד החלטנו להעביר את הבנות ממיטות תינוק למיטות מעבר. האמת ששהן לא ניסו לקפוץ מהמיטה ולא נפלו ממנה, פשוט גחמה של אמא
בירידות מירושלים חשבתי על השאלה ששאלו אותי בראיון שהייתי בו היום: “מה היה האירוע המכונן בחייך?” אני בן אדם די פשוט וסטנדרטי, לא היו לי
ניהול שגרת היום כאשר מטפלים בתינוק אחד, בתאומים או בשלישייה, מעקב אחר מהלך מחלת כל ילד, תזונה נכונה בהיריון ועוד. כנסו לקטגורית “טפסים שימושיים להורדה”
אז עברה שנה. שנה מאז שהיינו שם. שנה מאז שצלחנו בהצלחה את האתגר הגדול בחיינו שאחריו חזרנו לחיים שלנו אנשים אחרים. יותר חזקים, יותר אוהבים,
החלטתי לחכות שבוע עם הפוסט על החזרה הביתה כדי לקבל קצת פרספקטיבה על הדברים. נוכחתי לגלות שעבורי, עם ההגעה הביתה, הפגייה הפכה להיות זיכרון מעומעם
חשבתי שהפוסט הלפני אחרון יהיה שמח ואופטימי. ציפיתי ששבוע לפני שהבנות אמורות לצאת הביתה אכתוב על ההתרגשות וההכנות לקראת בואן. קיוויתי שכשהשחרור כבר מעבר לפינה
שבוע 33 התחיל אתמול בשמחה גדולה, ואנחנו כבר רואים את הסוף… מאז שהבנות עברו את הקילו הן מתקדמות בקצב מסחרר, בכל שבוע התקדמות נוספת. כשהגיעו
שבוע 30 מסתיים מחר, ומה אני אגיד לכם משעמם. אין דרמות, הבנות מיום ליום רק משמינות, מתחזקות ומזכות אותנו בהמון רגעים של גאווה ואושר. ועל
ארבל וירדן בנות חודש! חודש לחיים החדשים שלנו. הכנתי תבשיל בשר לארוחת ערב עם חברים והרמנו כוסית לסגירת החודש הראשון בחייהן. פעם ראשונה שבישלתי משהו
ארבל וירדן בנות חודש! חודש לחיים החדשים שלנו. הכנתי תבשיל בשר לארוחת ערב עם חברים והרמנו כוסית לסגירת החודש הראשון בחייהן. פעם ראשונה שבישלתי משהו
אז אחרי הפוסט המלנכולי משהו של שבוע שעבר, ולאור השבוע החיובי שעבר עלינו ועל הבנות, החלטתי לכתוב הפעם פוסט אופטימי. נתחיל מזה שהשבוע, הלכנו למשרד
אז מכיוון שיש לי משפחה מפנקת, עם השחרור מהאשפוז עלינו למלונית כך שבכל רגע פנוי ירדנו לפגייה לבקר את הבנות. אסף נסע שלוש פעמים ביום
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
כל הזכויות שמורות ל-2WIns – כל מה שהורים לתאומים צריכים. האתר נבנה על ידי סטודיו השייק
