בלי דרמה. (חלק 1)
קרן איתן
מרץ 1, 2014
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
אז מכיוון שיש לי משפחה מפנקת, עם השחרור מהאשפוז עלינו למלונית כך שבכל רגע פנוי ירדנו לפגייה לבקר את הבנות. אסף נסע שלוש פעמים ביום
אז אחרי הפוסט המלנכולי משהו של שבוע שעבר, ולאור השבוע החיובי שעבר עלינו ועל הבנות, החלטתי לכתוב הפעם פוסט אופטימי. נתחיל מזה שהשבוע, הלכנו למשרד
ארבל וירדן בנות חודש! חודש לחיים החדשים שלנו. הכנתי תבשיל בשר לארוחת ערב עם חברים והרמנו כוסית לסגירת החודש הראשון בחייהן. פעם ראשונה שבישלתי משהו
שבוע 30 מסתיים מחר, ומה אני אגיד לכם משעמם. אין דרמות, הבנות מיום ליום רק משמינות, מתחזקות ומזכות אותנו בהמון רגעים של גאווה ואושר. ועל
שבוע 33 התחיל אתמול בשמחה גדולה, ואנחנו כבר רואים את הסוף… מאז שהבנות עברו את הקילו הן מתקדמות בקצב מסחרר, בכל שבוע התקדמות נוספת. כשהגיעו
חשבתי שהפוסט הלפני אחרון יהיה שמח ואופטימי. ציפיתי ששבוע לפני שהבנות אמורות לצאת הביתה אכתוב על ההתרגשות וההכנות לקראת בואן. קיוויתי שכשהשחרור כבר מעבר לפינה
החלטתי לחכות שבוע עם הפוסט על החזרה הביתה כדי לקבל קצת פרספקטיבה על הדברים. נוכחתי לגלות שעבורי, עם ההגעה הביתה, הפגייה הפכה להיות זיכרון מעומעם
אז עברה שנה. שנה מאז שהיינו שם. שנה מאז שצלחנו בהצלחה את האתגר הגדול בחיינו שאחריו חזרנו לחיים שלנו אנשים אחרים. יותר חזקים, יותר אוהבים,
בירידות מירושלים חשבתי על השאלה ששאלו אותי בראיון שהייתי בו היום: “מה היה האירוע המכונן בחייך?” אני בן אדם די פשוט וסטנדרטי, לא היו לי
אני אוהבת חיבוקים. חיבוקים גדולים מנחמים עוטפים ומחזקים. לב נוגע בלב, כפות הידיים עוטפות בעוצמה ולא נותנות לאף חלק בגוף לברוח. גם הילדות שלי אוהבות
יום הולדת שמח לתיקון שלי. התינוק שלי בן שנתיים היום. הרבה הרימו גבה כשנכסתי להריון קצת אחרי שהבנות היו בנות שנה, חלק חשבו שזה היה
17.11.19 – ביום זה שחר וסהר שלי בני שנה וחצי כרונולוגי בדיוק. החודש מציינים את יום הפג הבינלאומי. פעם ראשונה שאני משתפת בפומבי את סיפור
כשהייתי בהריון עם התאומות הייתי ממש מוטרדת מסיפור ההנקה. ידעתי שזה הדבר הכי טוב עבורן אבל גם ידעתי שאחד הדברים שאני הכי צריכה למען איכות
שמות התאומים: רוי (בן) ועומר (בת) גיל: בני 4.5 שמות ההורים: אוהד רוטנברג ושירן איינהורן רוטנברג מגורים: קריית אתא איך הגבתם כשגיליתם שיש לכם שניים? ברגע שסוף סוף
ארגון ‘בטרם’ לבטיחות ילדים מציג המלצות לגבי השכבת התינוקות לישון לבד, יחד או עם ההורים
חודש נובמבר הוא חודש המודעות העולמי לפגים. 1 מכל עשרה תנוקות נולד פג! והרבה מלידות הפגים קורות בהריונות תאומים שרובם הריונות בסיכון. התאומות של קרן
בלי טיפולים ובלי היסטוריה במשפחה, ופחות מחודש מיום החתונה, התבשרה קרן איתן שהיא בהריון עם תאומים. “זו לא תהיה הגזמה לומר שביליתי את רוב ההריון בניגוב שאריות ג’ל אולטראסאונד דביק מהבטן”, היא מספרת וחולקת טיפים
איזה כיף ומרגש היה לפגוש את כל ההורים לתאומים ושלישיות (ואלה שבדרך) באירוע פתיחת השנה שלנו בנס ציונה. תודה לכל ההורים שהגיעו ותודה לצוות המומחים שלנו, שהעבירו הרצאות וייעוצים אישיים לקהילה שלנו, בכל הנושאים שמעניינים הורים לתאומים!
כתבה שפורסמה באתר ״אבהות ישראלית״: אין הורה שלא זוכר את האולטראסאונד הראשון של כל ילד שלה, הרגע שבו ראה לראשונה דופק פועם חלושות, נקודה לבנה
השבוע נפגשתי עם חברה לקפה, עם הבת ההורסת שלה, בת 7 חודשים. היא סיפרה לי על הביקור המלחיץ שהיה לה בטיפת חלב, שהאחות שאלה אותה
אני אוהבת חיבוקים. חיבוקים גדולים מנחמים עוטפים ומחזקים. לב נוגע בלב, כפות הידיים עוטפות בעוצמה ולא נותנות לאף חלק בגוף לברוח. גם הילדות שלי אוהבות
בירידות מירושלים חשבתי על השאלה ששאלו אותי בראיון שהייתי בו היום: “מה היה האירוע המכונן בחייך?” אני בן אדם די פשוט וסטנדרטי, לא היו לי
כל הזכויות שמורות ל-2WIns – כל מה שהורים לתאומים צריכים. האתר נבנה על ידי סטודיו השייק
