
בלי דרמה. (חלק 1)
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
אז מכיוון שיש לי משפחה מפנקת, עם השחרור מהאשפוז עלינו למלונית כך שבכל רגע פנוי ירדנו לפגייה לבקר את הבנות. אסף נסע שלוש פעמים ביום
אז אחרי הפוסט המלנכולי משהו של שבוע שעבר, ולאור השבוע החיובי שעבר עלינו ועל הבנות, החלטתי לכתוב הפעם פוסט אופטימי. נתחיל מזה שהשבוע, הלכנו למשרד
ארבל וירדן בנות חודש! חודש לחיים החדשים שלנו. הכנתי תבשיל בשר לארוחת ערב עם חברים והרמנו כוסית לסגירת החודש הראשון בחייהן. פעם ראשונה שבישלתי משהו
שבוע 30 מסתיים מחר, ומה אני אגיד לכם משעמם. אין דרמות, הבנות מיום ליום רק משמינות, מתחזקות ומזכות אותנו בהמון רגעים של גאווה ואושר. ועל
שבוע 33 התחיל אתמול בשמחה גדולה, ואנחנו כבר רואים את הסוף… מאז שהבנות עברו את הקילו הן מתקדמות בקצב מסחרר, בכל שבוע התקדמות נוספת. כשהגיעו
חשבתי שהפוסט הלפני אחרון יהיה שמח ואופטימי. ציפיתי ששבוע לפני שהבנות אמורות לצאת הביתה אכתוב על ההתרגשות וההכנות לקראת בואן. קיוויתי שכשהשחרור כבר מעבר לפינה
החלטתי לחכות שבוע עם הפוסט על החזרה הביתה כדי לקבל קצת פרספקטיבה על הדברים. נוכחתי לגלות שעבורי, עם ההגעה הביתה, הפגייה הפכה להיות זיכרון מעומעם
אז עברה שנה. שנה מאז שהיינו שם. שנה מאז שצלחנו בהצלחה את האתגר הגדול בחיינו שאחריו חזרנו לחיים שלנו אנשים אחרים. יותר חזקים, יותר אוהבים,
בירידות מירושלים חשבתי על השאלה ששאלו אותי בראיון שהייתי בו היום: “מה היה האירוע המכונן בחייך?” אני בן אדם די פשוט וסטנדרטי, לא היו לי
אני אוהבת חיבוקים. חיבוקים גדולים מנחמים עוטפים ומחזקים. לב נוגע בלב, כפות הידיים עוטפות בעוצמה ולא נותנות לאף חלק בגוף לברוח. גם הילדות שלי אוהבות
יום הולדת שמח לתיקון שלי. התינוק שלי בן שנתיים היום. הרבה הרימו גבה כשנכסתי להריון קצת אחרי שהבנות היו בנות שנה, חלק חשבו שזה היה
אז לפני שנתחיל אני רוצה להבהיר שאני לא מתנשקת בטור ראשון, אני קצת שמרנית. אני מתנצלת מראש אם אני פוגעת או חושפת את אחד ממכריי,
לשון קשורה או כלואה ובלועזית SHORT FRENULUM הנו מצב בו הלשון מחוברת במידה זו או אחרת עם רקמה המונעת את הוצאתה החוצה. לא ברורה הסיבה להיווצרות התופעה אך ידוע שקיים קשר גנטי.
לשון קשורה היא תופעה נפוצה בקרב תינוקות, וברוב המקרים התופעה מאובחנת על ידי אנשי מקצוע במסגרת השהות של התינוק בתינוקייה שבבית החולים.
אצל תאומים או שלישייה, הופעה של לשון קשורה אצל אחד מהתאומים אינה מחייבת בהכרח הופעה של לשון קשורה אצל התינוקות האחרים, אם כי יש סיכוי די גבוה לכך.
אני לא אגלה (עדיין) באיזה בית חולים ילדתי, כדי לאפשר לכן בחירה אובייקטבית המתאימה לכן. מה שאני כן אגיד – שהבחירה היכן ללדת את
סמכו על הרופא/ה שלכם בצעו מחקר מקיף עד שתבחרו את הרופא/ה שילוו אתכם במהלך ההריון וגם אחריו. אחרי שהחלטתם, למדו לסמוך על מי
על זמן איכות עם תאומים שמעתם? החלטתם לבלות עם אחד הילדים בנפרד? ומה עכשיו? תיקחו את עגלת התאומים? ומה עושים כשיש ילד קצת יותר גדול,
היא זכתה במקום הראשון בסקר עגלות התאומים של אתר YNET (לינק https://yedioth.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4740747,00.html) , היא עוברת (כמעט) בכל מקום: מעליות, קניונים, אפילו בפתח החדרים בבית!
עגלת תאומים היא אחד האביזרים הכי חשובים כשנולדים תאומים.. לפעמים זה ישמש את הילדים, בפעמים אחרות את הקניות ושיגדלו.. זה ימנע מהם לרוץ לכל מקום…
התחושה הזו שסוף סוף אחרי 3 וחצי שנים, הצלחתי להיקלט להריון.. תאומים, אפשרה לי לחיות בסוג של אופוריה. ואז הגיעה הסקירה הראשונה… נבדקתי בבדיקת אולטראסאונד,
ללכת עם עגלת תאומים ברחוב זה אתגר – היא לא עוברת בכל מקום, לפעמים לא פשוט להכניס אותה לאוטו, לרוב לא תצליחו להיכנס אתה
בניגוד להנקה הזנה באמצעות בקבוקים, בין אם כתחליף להנקה או כהשלמה, מאפשרת לאם להיעזר בסביבתה בזמן האכלת התינוקות. הרגל זה יאפשר לאם ולתינוק רצף של הזנה גם אם האם מניקה, יוצאת למספר שעות מחוץ לבית או מעוניינת להזין את הילדים מבקבוק כהשלמה או כאמצעי תזונה בלעדי.
כאשר אדם מבחין בסכנה, הוא מגייס את כל כוחותיו במטרה להציל את עצמו ולצאת מהמצב המאיים. אדם הלוקה בחרדה באופן כרוני, מרגיש מאוים גם כאשר לא נשקפת סכנה מיידית לחייו. במהלך תקופת ההיריון וגם לאחר הלידה, קיימים טריגרים לא מעטים שעלולים להוביל לתופעה של חרדה בקרב האישה ולעיתים גם אצל בן זוגה. המחשבות המעוררות חרדה נובעות מדאגה של האישה למצבה הבריאותי, למצב העוברים שבבטנה, להשפעת מצב ההיריון על הזוגיות, למצב הקריירה, להורות הנוכחית ולהורות החדשה הצפויה בקרוב. כיצד מתמודדים עם המצב, מהם הגורמים לתופעה וכיצד ניתן לעזור לאדם הסובל מחרדה?
הגיע הזמן שגם להורים לתאומים או שלישייה וגם אחים צמודים, המשתמשים בעגלה קצת יותר רחבה, תהיה נגישות במוסדות ציבוריים, פרטיים, מסעדות, טיפות חלב ועוד. לאחרונה
‘בכל הקשור ליציאה מהבית וניידות עם עגלת תאומים, נראה כי אין מוצא. ניסיתם פעם ללכת על המדרכה מבלי לרדת לכביש? עמודי חשמל, מכוניות חונות, מדרכות
כל הזכויות שמורות ל-2WIns – כל מה שהורים לתאומים צריכים. האתר נבנה על ידי סטודיו השייק