
בלי דרמה. (חלק 1)
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
1.3.14. השעה 2.00 לפנות בוקר. חדר התאוששות אחרי ניתוח בתל השומר. אני פותחת את העיניים ומזהה את החדר, זו כבר הפעם השנייה שלי כאן היום.
אז מכיוון שיש לי משפחה מפנקת, עם השחרור מהאשפוז עלינו למלונית כך שבכל רגע פנוי ירדנו לפגייה לבקר את הבנות. אסף נסע שלוש פעמים ביום
אז אחרי הפוסט המלנכולי משהו של שבוע שעבר, ולאור השבוע החיובי שעבר עלינו ועל הבנות, החלטתי לכתוב הפעם פוסט אופטימי. נתחיל מזה שהשבוע, הלכנו למשרד
ארבל וירדן בנות חודש! חודש לחיים החדשים שלנו. הכנתי תבשיל בשר לארוחת ערב עם חברים והרמנו כוסית לסגירת החודש הראשון בחייהן. פעם ראשונה שבישלתי משהו
שבוע 30 מסתיים מחר, ומה אני אגיד לכם משעמם. אין דרמות, הבנות מיום ליום רק משמינות, מתחזקות ומזכות אותנו בהמון רגעים של גאווה ואושר. ועל
שבוע 33 התחיל אתמול בשמחה גדולה, ואנחנו כבר רואים את הסוף… מאז שהבנות עברו את הקילו הן מתקדמות בקצב מסחרר, בכל שבוע התקדמות נוספת. כשהגיעו
חשבתי שהפוסט הלפני אחרון יהיה שמח ואופטימי. ציפיתי ששבוע לפני שהבנות אמורות לצאת הביתה אכתוב על ההתרגשות וההכנות לקראת בואן. קיוויתי שכשהשחרור כבר מעבר לפינה
החלטתי לחכות שבוע עם הפוסט על החזרה הביתה כדי לקבל קצת פרספקטיבה על הדברים. נוכחתי לגלות שעבורי, עם ההגעה הביתה, הפגייה הפכה להיות זיכרון מעומעם
אז עברה שנה. שנה מאז שהיינו שם. שנה מאז שצלחנו בהצלחה את האתגר הגדול בחיינו שאחריו חזרנו לחיים שלנו אנשים אחרים. יותר חזקים, יותר אוהבים,
בירידות מירושלים חשבתי על השאלה ששאלו אותי בראיון שהייתי בו היום: “מה היה האירוע המכונן בחייך?” אני בן אדם די פשוט וסטנדרטי, לא היו לי
אני אוהבת חיבוקים. חיבוקים גדולים מנחמים עוטפים ומחזקים. לב נוגע בלב, כפות הידיים עוטפות בעוצמה ולא נותנות לאף חלק בגוף לברוח. גם הילדות שלי אוהבות
יום הולדת שמח לתיקון שלי. התינוק שלי בן שנתיים היום. הרבה הרימו גבה כשנכסתי להריון קצת אחרי שהבנות היו בנות שנה, חלק חשבו שזה היה
שנת הלימודים החלה. התלמידים חזרו למסגרת בית ספר ובהדרגה לשגרת הלימודים, וכחלק בלתי נפרד מכך גם לשיעורי הבית.
נושא שיעורי הבית, הוא נושא רלוונטי, המפגיש הרבה הורים ואנשי חינוך עם שאלות, דעות והתמודדויות. ישנם הורים ואנשי מקצוע, אשר חושבים כי שיעורי הבית מיותרים, אינם מקדמים את הילד ועלולים להוסיף מתח לחייו. הרוב, עדיין רואה בשיעורי הבית את הערוץ דרכו הילד מתאמן, מכין את עצמו ומתרגל נושאים שונים, וזו המתכונת שנהוגה כיום ברוב מוסדות החינוך בארץ. מבחינת הורים רבים, שיעורי הבית הנם ערוץ תקשורת נוסף, דרכו הם כהורים, יכולים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם. גם צוות בית הספר מצפה כי ההורה יהיה מעורב במידת מה, בתהליך הכנת שיעורי הבית של הילד.
חשוב לשאול את השאלה ולבדוק, האם מעורבות הורים בהכנת שיעורים מסייעת ותורמת לילד ולקשר הורה ילד, או שמא היא מפריעה ומיותרת.
שנת הלימודים החלה. התלמידים חזרו למסגרת בית ספר ובהדרגה לשגרת הלימודים, וכחלק בלתי נפרד מכך גם לשיעורי הבית.
נושא שיעורי הבית, הוא נושא רלוונטי, המפגיש הרבה הורים ואנשי חינוך עם שאלות, דעות והתמודדויות. ישנם הורים ואנשי מקצוע, אשר חושבים כי שיעורי הבית מיותרים, אינם מקדמים את הילד ועלולים להוסיף מתח לחייו. הרוב, עדיין רואה בשיעורי הבית את הערוץ דרכו הילד מתאמן, מכין את עצמו ומתרגל נושאים שונים, וזו המתכונת שנהוגה כיום ברוב מוסדות החינוך בארץ. מבחינת הורים רבים, שיעורי הבית הנם ערוץ תקשורת נוסף, דרכו הם כהורים, יכולים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם. גם צוות בית הספר מצפה כי ההורה יהיה מעורב במידת מה, בתהליך הכנת שיעורי הבית של הילד.
חשוב לשאול את השאלה ולבדוק, האם מעורבות הורים בהכנת שיעורים מסייעת ותורמת לילד ולקשר הורה ילד, או שמא היא מפריעה ומיותרת.
כל הזכויות שמורות ל-2WIns – כל מה שהורים לתאומים צריכים. האתר נבנה על ידי סטודיו השייק