חמישה עקרונות למימוש נפרדות בזוגיות של תאומים

0 294

 

כמעט 12 שנה שהם ביחד. התאומים שלי.
האם אפשר לקרוא לקשר שלהם זוגיות בעל כורחם? הם יגידו לפעמים שכן. אבל גם אחים רגילים במשפחות יעדיפו לפעמים להיות ילדים יחידים להוריהם, וגם יש להם בראש לא מעט תוכניות איך לממש את המחשבה הזו .
אני מאמינה בבחירתה של הנשמה לבוא בשלב זה או אחר להוריה החדשים וגם בקונסטלציה כדוגמת תאומים. בחירה נישמתית זו , לבוא לעולם כתאומים, היא בבסיס החרדות שלנו, ההורים, לצד העניין והסקרנות של הסביבה.

 

377722 511895595515573 2037238621 n

 

'אז איך הם בתור אחים תאומים?'
'הם בטח חברים ממש טובים…'
אם ילדיכם כבר גדולים, בוודאי שמעתם את ההערה הזו ואם אתם עדיין לא שם (עדיין בהיריון או בעיצומה של תקופת הינקות ), הרי שהמחשבה הזו בוודאי מטרידה אתכם כמו גם את הסובבים אתכם.
ובכן, אני למדתי ועדיין למדה שחלק מהתשובה נמצאת בידיהם של התאומים ווגם אצלנו. בידינו לעזור להם לפתח אינדיבידואליות וזהות עצמית ברורה, להיות מודעים לנפרדות ולחשיבותה עוד מהרחם, אך יחד עם זאת להיות בהכרה שהם אכן בחרו לבוא ביחד, שהם קשורים זה לזה משלב ההתהוות העוברית שלהם ואין זה דבר של מה בכך. בכך ניתן לעזור להם ליהנות מכל העולמות. מיתרונות התאומות ביחד עם פיתוח ההבנה שכל אחד מהם הוא מישהו בפני עצמו.

 

מזמינה אתכם ללמוד את חמשת העקרונות הבסיסיים ליצירת נפרדות וכיווני חשיבה פרגמטיים שכדאי לאמץ כמה שיותר מוקדם. בהמשך הגידול של התאומים, תגלו שהחשיבה שלכם לגבי התאומות שלהם, כסטטוס, איננה דבר מגביל או משחרר, זו פשוט המציאות וחשוב לדעת מהו תפקידם בתוכה:

1. בינקותם ובבגרותם, הימנעו עד כמה שאפשר להלבישם בבגדים זהים או משלימים. הדבר נכון לתאומי אחווה, לא כל שכן לתאומים זהים. המלצתי היא גם להמנע מלהשתמש בצבע אחד לילד מסויים כדי לא לשייך או לקבע תדר או אנרגיה מסוימת. הורים רבים מפחדים שלא ידעו לזהות תאומים זהים. לשאלתם אני אומרת שרוב ההורים, בפרט האמהות, לומדים להבדיל כבר בימים הראשונים, ואפשר לנקוט באמצעים כגון הצמדה של סיכה או אפילו צביעה של אחת מאצבעות הרגליים בלק את אחד מהתאומים. זאת כמובן בהנחה של ניתן בשום פנים ואופן להבדיל.

2. סגלו לכם שפה שמורכבת מפניה ליחידאי ולא לשניים בו זמנית. פעמים רבות, בלי משים, מסתכלים על האחד ואומרים לו עם המון כוונה "אתם כאלה מתוקים, איך אני אוהבת אתכם". הבעיה היא גם בלמידה של התאומים את השפה כשפת רבים (יש שתמצאו אותם עונים לכם בלשון רבים: "אני באים") וכמובן בהקשר של עצמם כרבים מול אחד במקום ללמוד על יצירת מערכת יחסים של אחד על אחד. הורה מול ילד אחד. בכל פעם מחדש.

3. בקשו גם מהסביבה וחנכו אותה (סבים וסבתות, חברים וגם אנשי חינוך כמו גננות ומורים) שמדובר בשתי ישויות נפרדות. שלא מכוונה רעה, רבים נוטים לכנות אותם "התאומים". תפקיד ההורים הוא לפצל את החיבור בשיח ובתיאור עליהם. ציינו שוב ושוב את שמותיהם (גם בהקשר הזה ראוי לציין שחשוב לקרוא להם בשמות שונים ונפרדים שאינם חורזים או מהווים השלמה) ותענו בפרוטורט לגבי כל אחד מהם.

4. הימנעו מהשוואות. זוהי המלצה, שנדמית כמעט בלתי אפשרית לביצוע, גם בין אחים בגילאים שונים, אבל אצל תאומים היא חובת המציאות. אחרי הכל מדובר בשני ילדים שנולדו באותו הזמן ולרוב הציפיה תהיה שקצב ההתפתחות שלהם יהיה זהה. אפילו ברחם עשויים להיות הבדלים וראוי שההורים ילמדו לקבל באהבה את ההבדלים הללו. ציינו את ההבדלים כייחודיות שבעצם מפרידה וגם מבדלת אותם זה מזה וגם מילדים אחרים.

5. החשש הכי גדול שעומד בפני הורים לתאומים הוא איך אדאג שהם יקבלו ממני בדיוק אותו הדבר? קיים רצון גלוי ונסתר כל הזמן "להשוות לחצים", לדאוג שאם הייתי עם אחד אני חייבת להיות גם עם האחר. שלא יפגע ושיקבל כמו השני בדיוק. לא דקה פחות (או יותר?).
התמקדו באיכות ולא בכמות- האמירה שתסייע לכם לקבל את ההבנה שכל אחד מקבל את מה שאמור לקבל בזמן מסויים ולכל דבר יש באמת סיבה. בדיוק כשם שהם שתי ישויות נפרדות בעלות צרכים שונים ונפרדים, כך גם החובה שלכם למלא אחרי אותם צרכים ייחודיים ולא לשאוף שמילוי הצרכים יהיה שווה. הרי אם חס וחלילה, כפי שקרה לנו, לאחד התאומים מתגלה מום לבבי ולמשך כל תקופת השנה הראשונה לחייו נאלצים לבלות איתו רבות אצל רופאים ובתי חולים, לא ניתן "להשלים" לאחיו התאום את החסך על ידי כך שלוקחים את התאום הבריא גם לבדיקות בבית חולים או שמשלימים שעות במדויק כדי לצאת לידי חובה. לי באופן אישי, עמוק בתודעה שלי, היה ברור שזה חלק מה'חוזה' המשותף שלהם, ולרגע לא הרגשתי שאני עושה לתאום הבריא עוול או מונעת ממנו דבר מה. כל התנהלות אחרת עלולה היתה מבחינתי ליצור מרירות מחד ותלות מאידך שלא היתה נחוצה או בריאה בשום פנים ואופן למשפחה שלי.
אגב עד עצם היום הזה, כשאנחנו נוסעים אחת לחצי שנה לביקורת אצל הרופא ומבלים כך חצי יום בתל אביב, אף אחד לא חושב שהוא רוצה את זה גם…בפרט לא אחיו התאום. נהפוכו,כולנו בדאגה לשלום ליבו ולבריאותו.

 

יער ענן בקוסטה ריקה

 

להיות הורים לתאומים זוהי בהחלט משימה מורכבת ומיוחדת, אלא שהמורכבות יכולה להיות פשוטה יותר אם מבינים איך לא לפרק את ההרכב אבל דווקא איך לטפח את הפרט שבהרכב. רואים את היתרונות שבתאומות לעומת החשיבות שבניפרדות. משימת חיים כבר אמרנו?

 

שלכם.. איילת

 

לשאלות נוספות וייעוץ ראשוני ללא עלות לחצו>> איילת להב

https://www.facebook.com/ayeletlahav.dula/?fref=ts

 

You might also like More from author

Leave A Reply

Your email address will not be published.