עצירות התנהגותית סיבות ודרכי טיפול

עצירות מוגדרת כיציאות קשות ומכאיבות. לעיתים מדובר בגורם פיזיולוגי ובפעמים אחרות, בגורם התנהגותי

תדירות היציאות משתנה בהתאם לגילו של הילד. אצל תינוקות קטנים, במיוחד יונקים, ישנן בממוצע בין יציאה אחת לשש יציאות מידי יום. ככל שהתינוק גדל, תדירות היציאות הולכת ופוחתת. בסביבות גילאי שנתיים- שלוש, עלולה להופיע עצירות המוגדרת כעצירות התנהגותית

                                                                                                                                                        (freedigitalphotos.net/ Serge Bertasius)

סימפטומים של עצירות התנהגותית

יציאות קשות עלולות לפצוע את פי הטבעת ולגרום לפצע כואב (פיסורה), הגורם להימנעות נוספת ממתן צואה. במצב כזה, נקלע הילד למעגל קסמים של יציאות כואבות, הימנעות מיציאה, יציאות קשות וחוזר חלילה. לרוב, תהיה היציאה מלווה בדם בטיטול או על נייר טואלט. אחד הסימנים המובהקים לעצירות התנהגותית הינו מריחות צואה בתחתונים, ומראה היציאות בדמות חרוזים.

קיימים מגוון גורמים לתופעה

הסיבה העיקרית הינה גמילה מוקדמת. ילד שאינו בשל נפשית לגמילה הנכפית עליו ללא רצונו יכול להימנע מעשיית צואה זמן ממושך. ילדים בגילאים הללו, חושבים כי הצואה הנה חלק מגופם ולכן, פוחדים לשחררה. זו הסיבה כי לגמילה חלקית אצל פעוטות, והכוונה – לגמילה מלאה של מתן שתן ואי יכולת להיגמל כאשר יש צורך ליציאה של צואה.
שינויים בחייו של הילד, עלולים גם כן לגרום לעצירות, כגון: מעבר דירה, לימודים בגן חדש, מתח בין בני הבית ועוד. אצל תאומים אין הכרח שתהיה השפעה של תאום אחד על השני.

עצירות משמשת עבור ילדים בגיל שנתיים עד שלוש שנים, גם כאמצעי שליטה. כאשר רוב ההחלטות נעשות על ידי ההורים והדמות המטפלת, קיימים שני נושאים לגביהם הוא עצמו יכול להיות אחראי ולהפגין את כוחו: אכילה ויציאות. על ידי שליטה גם אם מדומה על מועד היציאות ומיקומן, יכול הילד גם אם בתת מודע, להרגיש תחושה של שליטה.

הטיפול בעצירות התנהגותית מתחלק למספר תחומים

שינוי תזונתי – דיאטה עשירה בסיבים על בסיס ירקות, חיטה מלאה, שעורה, מיץ שזיפים ועוד. 

שימוש במרככי צואה – קיימים בשוק מרככי צואה רבים, חלקם מורכבים על סיבים תזונתיים ואחרים עשויים, מסוכרים שהגוף אינו יודע לפרק. אין מדובר במשלשלים, אותם נוטים לקחת אנשים מבוגרים. לא קיים חשש כי התכשירים הללו ממכרים, פוגעים בתפקוד התקין של המעיים, או בעלי תופעות לוואי.

נרות וחוקנים – ניתן לגרות ליציאה על ידי שימוש בנרות מסוג גליצרין או חוקנים במידות שונות. שימוש בתכשירים אלה יגרום ליציאה יחד עם זאת, הם אינם קלים לשימוש מול הילד וגורמים לאי נעימות למטופל הקטן. מטרתם של תכשירים מסוג זה הנה טיפול ראשוני במטרה לסלק גושי צואה קיימים,  והם אינם מתאימים לשימוש ממושך.

חינוך להרגלי יציאה – לאחר שהילד חזר לתהליך של יציאות תקינות ולא מכאיבות, יש לנסות ולהקנות לו הרגלי יציאה קבועים ומסודרים. 

טיפול מקומי בפיסורה – באותם מקרים שהעצירות נגרמה כתוצאה מפיסורה, ניתן להשתמש במשחות שונות להקל על הכאב, ובכך לאפשר יציאות ללא סבל. כאשר מדובר בילדים, ברוב המקרים אין צורך בשימוש במשחות הללו ודי ברחצה באמבטיה באופן יומיומי, עם מים וסבון.

טיפול ההומיאופתי – הטיפול ההומיאופתי בעצירות מטפל בגוף ונפש כאחד –  משפיע על תפקוד המעי והתנועתיות שלו ובכך מאפשר מתן יציאה. בנוסף, מטפל בגורמים הנפשיים והפסיכולוגיים, שהביאו לעצירות מלכתחילה. השילוב המנצח של טיפול זה מביא להקלה משמעותית תוך זמן קצר ומונע הישנות של אירועים דומים בעתיד.

ד”ר שינהר דניאל – רופא מומחה בכירורגית ילדים והומיאופת מודרני
www.drshinhar.co.il

מעוניינים לשוחח עם ד”ר שינהר? הכנסו לדף המומחים שלנו

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יש לכם מה להגיד? זה המקום

לא רשומים?

רוצים לקרוא את הכתבה?
זה רק להורים לתאומים ושלישיות (:

הירשמו (זה ללא עלות!! ) כדי ליהנות מעוד המון כתבות, טיפים ומידע חשוב=
החל משלב ההריון, הלידה, תינוקות , פעוטות וילדים גדולים.
וגם – מתכונים, מבצעים, מלאאאא מוצרים, מה הורים לתאומים מספרים…ועוד.