כיצד נוכל לפתח שיח הדדי עם הילדים שלנו ולגרום להם לשתף אותנו בחוויותיהם?

 

אמא – “איך היה בבית הספר/בגן?”
ילד – “כיף”
אמא – “מה למדתם היום?”
ילד – “לא זוכר”
אמא – “עם מי שיחקת?”
ילד – “כרגיל”

נשמע מוכר? ואנחנו למדנו, שמשפט מורכב מנושא ונשוא…

                                                                                                                                                                         (קרדיט תמונה: FreeDigitalPhotos.net/ Nenetus)

פעמים רבות הורים מרגישים כי הם מתעניינים בחיי הילד ובתמורה זוכים לתשובות קצרות, שלא באמת משקפות את מהלך היום או את החוויות שעבר. הילד עונה מילה אחת, אולי שתיים. בדרך כלל, התחושה היא שאנו פתחנו לו את חלון ההזדמנות לשתף, את הדלת להתחיל בשיח על מאורעות היום והוא נעצר על הסף.
ננסה לרגע להעביר את הפוקוס אלינו. מי אני במערכת היחסים הזו? האם אני פנוי להקשיב? האם אני בעצמי משתף את הילד?

כמה כללים חשובים יעזרו לנו לפתח שיח הדדי שיוביל לנפשו ולעולם התוכן של הילד.

שיתוף דורש פניות– כשהורה שולח הודעת טקסט תוך כדי הצגת השאלה, עונה לטלפונים במהלך שיחה עם הילדים, כותב מיילים או אפילו מהרהר לעצמו לגבי משימות היום, סביר להניח שהילד מרגיש זאת. לילדינו יש את החיישנים הטובים ביותר והם יודעים ומרגישים עד כמה אנחנו באמת פנויים עבורם. במטרה לשמוע על החוויות שעברו הילדים במהלך היום, רצוי לייצר מרחב ומועד מתאים שיאפשרו זאת: ישיבה סביב השולחן במהלך ארוחות משפחתיות, בזמן נסיעה באוטו, בילוי זמן איכות על הספסל בדרך הביתה או לפני השינה. כל רגע ביום, בו אתם פנויים ומעניקים לילד את מלוא תשומת הלב ושהוא עצמו, פנוי רגשית ופיזית לשיח המתגבש.

שיתוף הינו הדדי– נסו לדמיין שאתם משתפים חבר פעם אחת, פעמיים, שלוש פעמים והוא מצדו, לא משתף אתכם ולו פעם אחת. בשלב מסוים, סביר להניח שתפגעו מחוסר ההדדיות במערכת היחסים, ואף תעדיפו לשתף מישהו אחר. עצם השיתוף מעביר מסר – אני סומך עליך; אני מאמין בך; אתה חשוב לי וכדומה. במידה ואנו רוצים שילדינו ישתפו אותנו, חשוב שגם אנחנו נשתף אותם. התחילו את השיחה על ידי שיתוף הילד בחוויות שעברתם אתם – במסגרת העבודה, עם חברים וכיוב’. גלו רגשות שעלו במהלך היום, מתי התאכזבתם, שמחתם, התרגשתם. ספרו להם מתי חשבתם עליו ומה הזכיר לכם אותו. כששהשיתוף הנו הדדי, הוא תורם להעמקת הקשר בין ההורה לילד. וזכרו, גם אם הילד לא יגיב כפי שציפיתם, הסבלנות תשתלם. בשלב הראשון, אתם מייצרים קרקע פוריה, ומעבירים לילד מסר ברור, שיש מי שיקשיב לו בכל עת. בשלב הבא, הוא ישתף אתכם כשיהיה לו במה.

הכינו את עצמכם מראש לקבל מידע מפתיע– כשילדינו משתפים אותנו במשהו שנוגד את הערכים שלנו, באירוע שמייצר אצלנו אכזבה או תסכול, אנו פועלים לעיתים מתוך אינסטינקטים הישרדותיים. התגובות מגוונות – ביקורת, כעס על התנהגותם, ומתן פתרונות למרות שלא זה מה שהם ביקשו מאיתנו. כשילד חווה תגובה שתרתיע אותו, הוא עלול להימנע משיח דומה בעתיד. מסיבה זו, כדאי קודם כל להקשיב, וגם “לקרוא בין השורות”. חשוב להבין מה באמת מספר הילד ומה הוא מבקש ממני כהורה – הבנה, הכלה, אמפטיה, הקשבה. בהתאם לדברים שעלו בשיחה, מומלץ לבדוק כיצד אנו יכולים להיענות לצרכים של הילד ולהתוות לו את הדרך, בהתאם לאופיו, יכולותיו ורצונותיו בשילוב הצגת עמדותינו וערכי המשפחה.

לא תמיד פשוט לשתף. אבל זה יכול להיות פשוט יותר.
הדבר דורש מקום, זמן וכמו בבתחומים רבים, חשוב שיהיה שותף טוב.

רונית חלפון –  מנחת סדנאות שיתוף, תוך חיבור לתיאוריה האדלריאנית ומפתחת המשחק “פשוט.לשתף.” 

http://www.pashutleshatef.co.il/

https://www.facebook.com/pashutleshatef?fref=ts

מעוניינים לשוחח עם רונית? הכנסו לדף המומחים שלנו

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יש לכם מה להגיד? זה המקום

לא רשומים?

רוצים לקרוא את הכתבה?
זה רק להורים לתאומים ושלישיות (:

הירשמו (זה ללא עלות!! ) כדי ליהנות מעוד המון כתבות, טיפים ומידע חשוב=
החל משלב ההריון, הלידה, תינוקות , פעוטות וילדים גדולים.
וגם – מתכונים, מבצעים, מלאאאא מוצרים, מה הורים לתאומים מספרים…ועוד.