‘כמעט. והכל’ ראיון עם אישה שעברה ‘לידה שקטה’ לרגל השקת ספרה וחודש המודעות לנושא

cover birth1

ישנן לידות המסתיימות בעובר ללא רוח חיים – בין אם הדבר נודע ליולדת ימים לפני מועד הלידה או במהלכה.

“בלידה שקטה – לא שומעים את התינוק בוכה אלא את ההורים בוכים…” מספרת עינת מזור אמא של נטע ונעם – תאומים בני 14.5, מחברת הספר ‘ כמעט. והכל’ אשר איבדה את התינוקת בשבוע שלושים ושלוש להריונה.

לרגל השקת הספר וחודש המודעות ללידות שקטות, שאלנו אותה על התהליך, הרגעים שאחרי וכיצד היא מתמודדת מאז ועד היום.

כיצד ומתי גילית כי לתינוקת אין דופק?

” התעוררתי בבוקרו של יום השנה השלישי להירצחו של יצחק רבין ז”ל. הייתי לי הרגשה לא טובה ולא הבנתי מדוע. הגענו לביקורת שגרתית נוספת אצל רופא הנשים שליווה את ההיריון. לאחר מספר רגעים התבקשנו בעלי דאז ואני לעבור בדיקת אולטרסאונד נוספת בבית החולים. הבנתי שמשהו לא בסדר אך לא העזתי לדמיין שמשהו יקרה לתינוקת שלי.
עם תקווה גדולה חיכיתי לתוצאות המוניטור שהשמיע שקט בלבד. את מילות הצער של הצוות הרפואי כבר לא קלטתי, הרגשתי באותם רגעים שאני נמצאת בחוויה חוץ גופית, צופה מהצד בסרט רע בו אני הכוכבת הראשית.
לאחר חמישה ימים של זירוזים התקיימה הלידה ואנחנו חזרנו לבית ריק והתחלנו בתהליך ארוך, מאתגר ומתיש פיזית ונפשית. הדבר קרה לפני 17 שנה, תקופה בה היו ערים פחות לכאב הנפשי המתווסף לסבל הפיזי, אף אחד לא הכין אותי לכך שההיריון עשוי להסתיים כך”.

 

איך בכל זאת הצלחת להתמודד – לקום ולהמשיך הלאה?

” נכנסתי הביתה ללא התינוקת, קיבלתי חופשת לידה ולא לי היה במי לטפל חוץ מעצמי, אנשים שהיו רואים אותי עם ומברכים על הלידה זכו לתגובות תוקפניות הרגשתי כה בודדה מצב שהוביל אותי לכתוב – מתוך הכאב בכל פעם קצת. אחותי ילדה יחד איתי – ילדה מקסימה. לאחר שגיבשתי את שהעליתי על הכתב לידי ספר שבימים אילו יוצא לאור”.

 

תוכלי לספר על בחירת השם של הספר?

שמו של הספר ‘כמעט והכל’ מתאר את ההרגשה אותה חוויתי באותם רגעים – כמעט הייתה לי תינוקת וברגע אחת איבדתי אותה ואת מה שדמיינתי שיהיה איתה. בשלב זה של ההיריון הזמנו חדר, הרשנו לעצמנו להסתכל על בגדי תינוקות כמעט והיא הייתה ופתאום.. היא איננה, השאלה – מה אני עושה עכשיו”

 

cover birth1

 

מתי הרגשת שאת מוכנה להיכנס שוב להיריון?

“לאחר שנתיים ותשעה חודשים של טיפולי פוריות מורכבים נכנסתי להיריון עם שני עוברים, השני התגלה בשלב מאוחר יותר. מדובר היה בהיריון מאתגר ומלחיץ – חששתי לאורך כל הדרך שמהו רע יקרה לאחד העוברים. בשבוע 32 נכנסתי לשמירת היריון. ביקשתי ללדת בניתוח קיסרי כדי שלא יהיו במצוקה במהלך היציאה מהרחם. גם לאחר שנולדו הילדים הייתי שוהה זמן ממושך ליד העגלה – מוודאת שהם נושמים
הילדה שהייתה עובר מספר שתיים עקפה את אחיה ויצאה ראשונה.. שמעתי אותה בוכה ולאחר מכן את אחיה בוכה.. באותם רגעים בכיתי מאושר וגם על עצמי ועל מה שעברתי. הייתי כל כך מאושרת, כל כך רציתי תאומים…”

 

einat

 

באיזו דרך את מנציחה את התינוקת שאינה?

“אני למעשה זוכרת אותה כל השנה ויחד עם זאת, בוחרתי לעסוק בחיים. איבדתי משהו שלא ניתן לתאר במילים, כולל את העובדה שמדובר היה בהיריון הראשון שלי.
הספר משמש כהנצחה שלה, ההוצאה של הספר כיום מבטא את הלידה של התינוקת ההיא. גם בתה של אחותי שילדה בסמוך אלי מזכירה לי אותה.
לילדים סיפרתי על מה שעברנו בשנה שעברה, כאשר הרגשתי שהם גדולים ובשלים להכיל את המידע על הנושא. חשוב היה לי גם להכין אותם לקראת יציאתו של הספר לאור, רציתי שיקבלו את המידע הראשוני ממני ולא מהסביבה. אני חושבת שבגילם הצעיר הם עדיין לא ממש מבינים מה המשמעות של לידה שקטה…”

 

האם את מרגישה כי ההתייחסות לנושא עברה שינוי במהלך השנים?

“הכאב הוא אותו כאב ויחד עם זאת, נראה כי כיום קיימת רגישות גדולה יותר החל משלב ההכנה הנעשית בבית החולים, יחסו של הצוות הרפואי ועד לתמיכה אותה מקבלת האישה לאחר האובדן. לדוגמא – לאחר הלידה השקטה שעברתי אושפזתי במחלקת יולדות עם נשים שילדו תינוקות. כיום מאשפזים נשים שעברו לידה שקטה במחלקת נשים.
דוגמאות נוספות לשינוי שעברה החברה והחקיקה הנם הקבוצות בפייסבוק שנותנות מענה לנשים שמעוניינות לשוחח ולהתייעץ כדוגמת קבוצת ‘חיבוק בשקט’ וגם חוק שהעובר לאחרונה בכנסת ומעניק זכאות למלוא הזכויות לנשים בהיריון החל משבוע 22″.

 

מה היית מייעצת לאישה שעברה לידה שקטה?

“הייתי אומרת לה שיש אור בקצה המנהרה ויחד עם זאת, אני כל כך מבינה את הכאב שרק מי שעברה את התהליך מכירה ויודעת על מה מדובר. חשוב להמשיך ולהיות אופטימית כמה שאפשר, לבחור בעזרה שתעשה לה הכי טוב- טיפול פסיכולוגי, תרפיה באמנות, שיחה פתוחה עם אדם קרוב איתו היא מרגישה נוח, לא לשמור בבטן, שיתוף אנשים גם גורם לסביבה להבין אותך יותר. אני הלכתי לטיפול פסיכולוגי ודיקור סיני – כל מה שחשבתי שיכול לעזור לי…”

 

“לסיכום… מישהי שאלה בפורום העוסק בלידה שקטה האם הכאב עובר? כתבתי לה שהכאב מקהה אבל נמצא שם. אני בחרתי להמשיך עם החיים אבל זה לא אומר ששכחתי את התינוקת.

אין אמדן לכאב אותו את חווה…אף אחד לא יבין אבל אם תשתפי תאפשרי לאחרים להציץ לעולמך, להושיט לך יד ולהקל ולו במעט . . .
כמה מילים משיר שכתבתי מתוך הכאב:

חשמל נמדד בוואט או וולט,
נוזל בסנטימטר מעוקב,
משקל בגרמים או קילוגרמים
גובה – בסנטימטרים
וכאב?
אף אחד עוד לא המציא
את יחידת המידה
של הלב.

איזו מידה יש לכאב שבלב?
לזה שקורע אותי מבפנים
שמכווץ את המעיים,
מושך את קצוות העצבים
מקצות האצבעות
דרך כל הפרקים?

כאב המזרים לבסוף,
כשנגמרות כל התשובות,
את הדמעות מהפנים לפנים.
מתיש את הנפש.
משאיר אותי שבורה,
עייפה ותשושה
בקו שמתחת לאפס…

אף אחד עוד לא המציא
את יחידת האומדן להרגשת
האובדן.
אף אחד עוד לא המציא
את יחידת המידה
לכאב.”

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יש לכם מה להגיד? זה המקום

לא רשומים?

רוצים לקרוא את הכתבה?
זה רק להורים לתאומים ושלישיות (:

הירשמו (זה ללא עלות!! ) כדי ליהנות מעוד המון כתבות, טיפים ומידע חשוב=
החל משלב ההריון, הלידה, תינוקות , פעוטות וילדים גדולים.
וגם – מתכונים, מבצעים, מלאאאא מוצרים, מה הורים לתאומים מספרים…ועוד.